עם אישור הרפורמה ״מה בית לאירופה טוב לישראל״, מהפכת הייבוא ​​לישראל יוצאת לדרך ותיכנס לתוקף בחודש ינואר הקרוב. מליאת הכנסת סיימה היום את הליך החקיקה ואישרה בקריאה שניה ושלישית את מהפכת ״מה בית לאירופה טוב לישראל״ שיזם שר הכלכלה ניר ברקת. הרפורמה צפויה להוזיל בכ-6,000 שקל לשנה את ההוצאה המשפחתית בישראל ברכישת מגוון מוצרים – תמרוקים, מזון, טויקה, משחקים, מוצרי חשמל ועוד.

שר הכלכלה ניר ברקת: ״עשינו היום היסטוריה עם מהפכה שתישאר כאן לדורות. אני מודה לחברי הכנסת מהקואליציה ומהאופוזיציה שאישרו את המהפכה הכלכלית האדירה שהבאנו, תפתח את השוק הישראלי לתחרות אמיתית, תבטל חסמים ובירוקרטיות ותוריד מחירים. זהו יום שמח מאוד לאזרחי ישראל שבמשך שנים שילמו ביוקר בגלל כשלים וחסמים אדירים בשוק, ויום עצוב למונופולים ולקרטלים שנהנו מחוסר התחרות והעלו מחירים בלי בקרה. אני גאה עם שחברי הקואליציה והאופוזיציה תמכו יחד ברפורמה, ללא מתנגדים ובסכמה חוצת מפלגות. אני יודעת להתאחד לטובת אזרחי ישראל. המהפכה שלנו שמה סוף לחוסר התחרות וכשלי השוק אפשרו העלאות מחירים לא מוצדקות. אין סיבה שאזרחית ישראל ישלמו כפול על אותו מוצר שבאירופה קונים בחצי מחיר. רק תחרות אמיתית, ביטול חסמים ורגולציות מיותרות, יוזילו מחירים. כי מה שטוב לאירופה - טוב לישראל״. 

רפורמת הייבוא ​​״מה בית לאירופה – טוב לישראל״ כולל כבר קודם כ- 90% הצריכה שמרבה מצרכים ובהם ניקוי חומרי, מוצרי חשמל, מזון, תמרוקים, אלטיקה, צעצועים, כלי בית, אופניים חשמליים, ועוד אלפים רבים של מוצרים בקטגוריות שונות. יש מספר מוצרי מוצרי שטרם נכנסו לרמה, לדוגמה מוצרי חבישה, טמפונים, חיתולים לתינוקות, חומר מדמיע להגנה אישית (שכבר ניתן לייבא בהתאם לתקינה האירופית, בעקבות הרפורמה הקודמת), לאחר וטרם הסתיים הליך אסדרתם בזמן ימופו עד סוף השנה. בהתאם לחוק, עם השלמת המיפוי בסמכות השר לעדכן את התוספת החמישית לעניין האסדרות ומועדי כניסתן לתוקף.

הרפורמה תפתח את ההתקן הישראלי לתחרות אמיתית אחרי שוק מספר שנים של ריכוזיות ושלת המנופולים,טלים ויבואנים הבלעדיים שנהנו מהגנה בדמות של תקינה ישראלית ייחודית שמנעה ייבוא ​​של מגוון רב של מוצרים אותם צורכים מאות מילי ברחי ובעולם כולו

הרפורמה גם משנה משמעותית את תהליכי היבוא לישראל והופכת אותם לקלים מאד דבר שיאפשר להרבה שחקנים להיכנס לתחום היבוא ותעודד "יבוא מקביל" על חשבון החלשתם של היבואנים הבלעדיים. תוספת משלים משרד הכלכלה מהלך יתרון נוסף של פתיחת השוק ליבוא מקביל (לפני כשנה אושרו חוקים ותקנות שאסרו מניעת יבוא מקביל ואפשרות הטלת קנסות של עד 100 מיליון ש״ח למי שימנע יבוא מקביל).

בנוסף, הרפורמה מבטלת שכבות רבות של רגולציה ובירוקרטיה ומסירה התאמות לאסדרה הישראלית, ובכך מעמיקה את ההקלות שהושקו ברפורמת "לא עוצרים בנמל". מהיום, כל מוצר שנמכר ללא כחוק יכול להימכר באישורים ובדיקות בישראל טרום ייבוא. האחריות עוברת ליבואנים וליצרנים שיוודאו שהמוצרים עומדים בדרישות הטכניות המוגדרות באסדרה האירופאית. כדי לשמור על בטיחות הצרכנים, מינהל התקינה יקבל תוספת משאבים לבקרה בייבוא ​​ולפיקוח בשווקים על תקינות ובטיחות מוצרים.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ׳: ״מדינת ישראל עושה היום צעד אדיר לעבר פתיחת השוק לתחרות. החוק הרביעי שמשלים את רפורמת "טוב לאירופה טוב לישראל" עבר היום בקריאה שניה ושלישית במליאת הכנסת והרפורמה יצאה לדרך. שנים רבות גורמים חזקים שלטו ושולטים בחברות הגדולות במשק ניסוי למנוע העברת חוקים מהסוג הזה, חוקים שמשנים את המשחק הכללי והפותחים באמת את השוק שהם מתחרים אבל מה הצליחו לעשות עד היום הם לא הצליחו ולא יצליחו לעשות במשמרת שלנו. המאבק ביוקר המחיה הוא מאבק אמיתי בסדר העדיפויות ובאמצעות עבודת מטה מעמיקה אנחנו מובילים לשינויים מבניים שישחררו את הנטל של יוקר המחיה מאזרחי ישראל. נמשיך לחזק את כלכלת ישראל ולהיאבק ביוקר המחיה עבור אזרחית ישראל״. 

יש צורך בביצוע שינויים במדיניות והתנהלות ועדת היבוא אשר הוקמה לפי ועדה מייעצת לשר הכלכלה על פי סעיף 12 לפקודת היבוא והיצוא.

להלן העדכונים: 

1. יש לקבוע כי המועד לעמידה בדרישות חוקיות היבוא הוא עוד שחרור הטובין מפיקוח רשות המכס ולא מועד מוקדם יותר. 

2. צמצום פרק הזמן להתיישנות עבירות. פרק הזמן הנהוג כעת של שלוש שנים להתיישנות העבירות, איננו סביר, במיוחד לגבי יבואנים המייבאים טובים. שני מבקשים לקבוע כי תקופת ההתיישנות לצורך "ניקוי"/ "איפוס" מעבירות היבואן וספירת מחדש של העבירות, תהיה תקופה של שלושה (3) חודשים. 

3. שינוי מהותי בטבלת הנישה - על פי סעיף 14 לפקודת היבוא והיצוא: "השר יכול לכפר בכופר כסף על כל עבירה או פעולה שנעשו בהפרת פקודה זו. ועדת היבוא פרסמה בתאריך 09/04/2013 טבלת נישה, הקובעת מהו כופר כסף שהיבואן יכול לשלם על מנת. ללא יועדין נראה כי החלטת הוועדה בכל הנוגע לשיעורי הכופר הגבוה והבלתי סבירים אושר עולה בקנה עם דר האמנה לפי שוט הליכי הסחר (אמנת העזרה למסחר (TFA) אשר על ידי ארגון החר העולמי WTO על ידי מדינת ישראל ב-8 לחודש. 2017 ( WTO | טקסטים משפטיים - הסכם על סחר הקלה ). 

4. כולל שורה של עיוותים, כללן: 

5. מדרג העבירות: הנוהל קובע כי על הפרה ראשונה ישולם כופר של 3% עד 5% (בתחום התחבורה) מערך המשלוח, על הפרה שנייה – 10%, על הפרה שלישית – 15%, על הפרה רביעית – 20%. מדובר, לטענת מר שני, במדיניות קיצונית ביותר של מדרג העבירות, מדובר בסכומים כבדים.

6. כמו כן לא נלקח בחשבון כלל נושא היבוא או במילים אחרות מדדים של כמות וגודל לדוגמא, מקרים בהם יבואן מייבא ארצה 6,000 משלוחים בשנה מול יבואן קטן שמביא ארצה 8 משלוחים בשנה. הטבלה מציגה קנסות המחושבים באחוזים מערך המשלוח. להבנתנו אין כל סבירות בהנהגת שיטה לפיה כופר הכסף יחושב באחוזים מערך הטוב במיוחד כלפי טובין הפטורים ממכס לפי הפרט המהותי או הסכם. 

7. יידוע היבואן מהם נימוקי המכס לקביעת כופר: כיום יבואן אין אפשרות להתאים את עצמו עם הנימוקים אשר הביאו את הפקיד המכס לקבוע את הכופר ואת שיעורו.

חלק דיוני הוועדה, לא נתנת ליבואן אפשרות הצגת שאלות לפקיד המכס אשר קובעת את הכופר ובמקרה של מחלוקת עובדתית, נציגי הוועדה הפוטנציאלית לפקיד המכס שטיפל בעניין, שומעים את גרסתו ובחירה בגירסה המועדפת עליהם.  

1. הם יכולים להגיש ערעור על החלטת ועדה רק לוועדה עצמה. אין גוף רגולטורי מעל הוועדה, אשר ניתן לדון בפניו על החלטת הוועדה והאפשרויות היחידה היא פתיחת הליך משפטי. יש להקים ערכאת ערכאת על החלטות ועדת היבואנים, ערכאת ער שתורכב מנציגי ציבור עור וביניהן סוכני מכס ויבואנים.

2. דרישה לייצוג הולם בוועדת היבוא: ועדת היבואנים מורכבת מנציגי הממשלה (מוסמכות) בלבד ואין בה נציגי ציבור מטעם היבואנים ו/או סוכני המכס.  

3. הנגשת מאגר החלטות ורוטוקולים של דיוני הוועדה ונהלי עבודה: כיום לא קיימות אפשרות לעיין במאגר החלטות ורוטוקולים של ועדת היבוא וללמוד על עמדת הוועדה בסוגיות שונות (כפי דוגמא בוועדת הרשות ברשות המסים).