פתח דבר: עניינה של סקירה זו, בתביעה שהוגשה לבית המשפט המחוזי בלוד על ידי יצרנית היינות יקבי כרמל (״היצרנית״) כנגד אגף המכס ברשות המיסים, בעקבות מחלוקת בין הצדדים בסוגיית פטור מותנה מתשלום מס קנייה בעת יבוא כוהל לייצור משקאות משכרים.
עובדות המקרה: היצרנית אשר מייבאת לישראל דרך קבע כוהל מסוג מולסה המשמש לייצור יינות קידוש ממותקים מסוגים שונים, סיווגה את הכוהל המדובר בפרט המכס 22.07.1057 לצו תעריף המכס, עליו חל פטור מותנה. מנגד, סבר המכס, כי היצרנית אינה זכאית לפטור מאחר והאחרונה השתמשה בכוהל לייצור משקאות בהם השימוש בכוהל מולסה עולה על 35% מתכולת הכוהל במשקה, זאת בניגוד לקבוע בתקני היין של מכון התקנים הישראלי.
משכך, הוציא המכס הודעות גרעון בהן חויבה היצרנית בתשלום מסי היבוא החלים על הכוהל לפי פרט המכס שאיננו מותנה 22.07.1099 וזאת בהתייחס לייבוא הכוהל בין השנים 2015-2011.
טענות הצדדים: היצרנית גרסה כי עמדה בדרישות התקן הישראלי, וכי על כל פנים סיווג הכוהל בפרט המכס אינו תלוי בעמידה בתנאי התקן. לדבריה, התקן הישראלי אינו משמש ככלי לסיווג לצורך תעריף המכס, ולראייה, יבוא של מוצר חשמלי מקולקל לא ישנה את סיווגו אף אם הוא אינו עומד בדרישות התקן. יתרה מכך, לטענת היצרנית, תקנים ניתנים לשינוי על פי אינטרסים כאלו ואחרים, כפי שאירע בפרשת קטשופ היינץ, כאשר נאסר בישראל לציין על המוצר שמדובר בקטשופ למרות שברור שכך סווג לצורך מכס.
לשיטתה, אף אם צדק המכס והיא אינה עומדת בתקן הישראלי, המכס אינו האחראי על התקנים ולא יכול לעשות שימוש עונשי במס. ולכן אין לקבוע כי היא לא הייתה זכאית לייבא את הכוהל בפטור מותנה.
לחילופין, טענה היצרנית כי אף אם אינה זכאית לפטור ממס קנייה, הרי שיש לפטור אותה מתשלום החסר מאחר והיא עומדת בתנאים לפטור לפי סעיף 3 לחוק מיסים עקיפים.
מנגד, טען המכס כי תפקידו הוא לא רק להטיל ולגבות מיסים, אלא גם לאכוף את חוקיות הייבוא ובין היתר את עמידת היבואנים בדרישות החוק הישראלי, לרבות חוק התקנים. על פי המכס, חוק התקנים אוסר על ייבוא טובין שאינם עומדים בדרישות תקן רשמי, ולכן ככל שהגבלת כמות כוהל המולסה ביינות, כדוגמת היינות הממותקים שמוכנים על ידי היצרנית, היא בבחינת ״תקן רשמי״, משמע הוא כי קיים איסור לייבא יינות המכילים כמות כוהל מולסה העולה על המותר בתקן.
הדיון המשפטי: בית המשפט דן במשמעות של פטור מותנה. לדבריו, פטור מותנה כשמו כן הוא, ניתן לפי הצהרת היבואן באשר לשימוש אשר יעשה בו. אך כאשר מסתבר כי בפועל נעשה בו שימוש אחר, הפטור לא יכול והטובין יסווגו בפרט מכס אחר וישולמו עליהם המיסים המתחייבים.
בית המשפט שלל את טענת היצרנית לפיה היא עומדת בתנאים לפטור המותנה מאחר והכוהל שייבאה שימש להכנת משקאות משכרים ולא בהכרח ליין בהתאם לאמור בפרט המכס ולהגדרת ״משקה שכר״ בפקודת המשקאות המשכרים ייצור ומכירה. לדבריו, אף אם המשקאות אשר מכינה היצרנית עומדים בהגדרות ליין ומשקה שכר, אין להתעלם כי קיים איסור לייצר משקה משכר או יין באופן שיוצר על ידה ולכן אין מקום להעניק לה את הפטור המותנה.
בית המשפט הדגיש, כי החוק לא נוצר על מנת לתת פטור מוחלט לייבוא כוהל כדוגמת כוהל מולסה המצוי במשקאות משכרים, אלא להעניק לו פטור מותנה בהנחה כי הוא ישמש להכנת משקה שכר אשר יהיה חייב במס קנייה. עוד הדגיש בית המשפט, כי במעשיה התחמקה היצרנית מתשלום המס בעת הייבוא ומתשלום מס בעת הייצור, כיוון שיין אינו חייב במס, וזאת בניגוד לכוונת החוק.
בית המשפט ביקר את התנהלות היצרנית אשר הצהירה בפני המכס כי היא תעמוד בתקן הישראלי, ובאופן מפורש יותר כי היא לא תעשה בכוהל בשיעור שיעלה על 35% כאשר יתרת הכוהל מקורו מתסיסת ענבים וחרף הצהרותיה ייצרה משקאות עם יותר מ35% כוהל מולסה.
עוד הוסיף בית המשפט לשלול את טענת היצרנית לפיה בוטלה הרשמיות של התקן הישראלי 105 ליין ממותק ולכן התקן אינו מחייב. לדבריו, אמנם הוסרה הרשמיות מתקן 105 אך הגדרות התקן 103.7 ליין ותקן 103.24 ליין ממותק נותרו רשמיים ואף אם הם מאזכרים תקן שאינו רשמי, אין הדבר גורע מרשמיותם. לא זו אף זו, ביקר בית המשפט את גישת היצרנית לפיה, עם הסרת רשמיותו של תקן 105 ניתן להוסיף ליין או ליין ממותק כל תוספת ובכל כמות ובלבד שאינה פוגעת בבריאות הציבור. לטענתו מדובר בגישה אינה מתקבלת על הדעת.
לבסוף, בית המשפט בחר אף לדחות את טענת היצרנית בדבר תחולת חוק מיסים עקיפים, בקביעתו כי לא ניתן להתעלם מהצהרת היצרנית כי תעמוד בתנאי דרישות התקן הישראלי ולגרוס כי היא לא ידעה על החסר ולא היה עליה לדעת על החסר. באותו עניין, ביקר בית המשפט את חוות הדעת אשר הגישה היצרנית על מנת להוכיח כי לא גלגלה את החסר ללקוחות מאחר ובחוות הדעת נעדרה השוואה למחירי יינות דומים.
סוף דבר: בית המשפט דחה את תביעת היצרנית וחייבה בהוצאות המכס בסך של 40,000 שקל.
פסק דין ת״א 28741-08-16, ניתן ביום 27.1.2020 בבית המשפט המחוזי בלוד בפני כבוד השופט שמואל בורנשטין.
הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו״ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי, וסגן ראש מחלקת מיסים. בטלפון 03-6089979 או במייל Gill.Nadel@goldfarb.com.
