בעקבות הפגיעה באספקת חומרי הגלם מאוקרינה לישראל בשל פרוץ המלחמה, בהתאחדות התעשיינים פתחו חמ״ל מיוחד שיסייע לתעשיינים במצוקה.
נשיא התאחדות התעשיינים ויו״ר נשיאות המעסיקים והעסקים, ד״ר רון תומר מסר כי ״רק באמצעות הקמת חמ״ל שיעניק מענה אמיתי לתעשיינים הישראלים, רק כך נוכל להגן על שרשראות האספקה של מוצרים חיוניים. כיום התעשייה הישראלית מסתמכת בתחומים רבים על חומרי הגלם מאוקראינה וכוח אדם מאוקראינה, ונפעל ככל שביכולתנו על מנת לעזור להם להתגבר על המשבר שנוצר בעקבות הלחימה״.
בין ישראל לאוקראינה קיים כיום סחר ישיר של כ-400 מיליון דולר: כ-200 מיליון דולר יצוא וכ-200 מיליון דולר יבוא, לצד סחר עקיף דרך מדינות שלישיות הן בייצוא אשר מסתכם בעשרות מיליוני דולרים נוספים.
כבר היום אנשי עסקים מאוקראינה דיווחו להתאחדות התעשיינים כי ישנה ירידה בפעילותם בעקבות הלחימה. ספקים חוששים לעבוד איתם וישנה ירידה בהזמנות למוצרים ושירותים. כעת ההערכה היא שככל שהמשבר ייארך זמן רב יותר, תהיה לכך השפעה גדולה יותר על פעילות החברות באוקראינה וחלק מייבוא חומרי גלם לתעשיית המזון הישראלית ומזון לבעלי חיים המיובא מאוקראינה, כגון חיטה לקמח וביצים, ייפגע ויואט והיצרנים הישראלים יצטרכו למצוא מקורות חלופיים. בהתאחדות התעשיינים מעריכים כי ככל שהמשבר יתארך, התעשיינים הישראלים יצטרכו עזרה בלמצוא ספקים חלופיים לחומרי הגלם.
כמו כן בחודשים האחרונים פעלה ההתאחדות יחד עם גורמי ממשל באיתור עולים מאוקראינה, שיוכלו להשתלב בתעשייה הישראלית ולהקטין את המחסור הגדול הקיים בכוח אדם מיומן. בהתאחדות התעשיינים מעריכים כי המשבר הנוכחי רק יאיץ את בואם של עולים מיומנים מאוקראינה, שיוכלו לשמש תוספת חיובית לתעשייה הישראלית ולסייע בהקטנת המחסור הקיים בכוח אדם מיומן.
כמו כן עולה מבדיקת התאחדות התעשיינים, כי כבר ישנה פגיעה ממשית בכוח האדם הזמין לתעשיית ההיי-טק הישראלית במיקור חוץ. כיום הפעילות המשמעותית הישראלית באוקראינה הינה בתחום השירותים בקבלנות משנה והפעלת מרכזי תכנות ומחקר ופיתוח עבור חברות תוכנה ישראליות גדולות, באמצעות העסקת מעל 20 אלף תכנתים, מהנדסים ואנשי הייטק למיניהם.
בעקבות כך התאחדות התעשיינים ואיגוד ההייטק בהתאחדות, יחד עם לשכת המסחר ישראל אוקראינה, ניסו למצוא פתרונות יצירתיים על מנת להבטיח המשכיות עסקית של פעילות זו. סל הפתרונות כולל בדיקת העברת חלק מהעובדים למערב אוקראינה למדינות שכנות ואף הבאת חלק מהם ארצה. זאת באמצעות גישור עם הגורמים הממשלתיים הרלוונטיים לסיוע.
