מניתוח שערך אגף הכלכלה באיגוד לשכות המסחר עולה כי הנזק נטו לעסקים במגזר העסקי, לחודשים מרץ - אפריל 2020,עד כה כתוצאה ממשבר הקורונה, נאמד בכ-43 מיליארד שקל. נתון זה מתייחס לפדיון במגזר העסקי, בניכוי תשומות שנחסכו, ובניכוי הוצאות כח אדם שמרביתו יצא לחל"ת.
מהניתוח עולה כי סך כל הפדיון ברוטו שאיבד המגזר העסקי בחודשים מרץ אפריל 2020 לעומת התקופה המקבילה אשתקד נאמד בכ-240 מיליארד שקל, ממנו נוכו תשומות שנחסכו ועלויות שכר שנחסכו כתוצאה מהוצאת עובדים לחל״ת.
עו״ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר: ״היקף הנזקים חסר התקדים למגזר העסקי ולתעסוקה מחייב השבת המשק לפעילות בקצב מואץ. המודלים אותה הציעה המדינה עד כה כסיוע סלקטיבי לרוחב המגזר שמרכז הכובד בהם הוא בנטילת הלוואות, כמוהם ׳כפלסתר לחתך בעורק הראשי׳. על המדינה להבין כי תהליך היציאה מהמשבר חייב לכלול מסלול פיצויים אפקטיבי לעסקים, הכולל נוסחה קבועה וקריטריון ברור המשווה הפסד פדיון בחודשי המשבר לעומת התקופה המקבילה אשתקד״.
על פי הניתוח, הענפים העסקיים העיקריים שנפגעו עד כה כתוצאה ממשבר הקורונה הינם ענפי התיירות, שירותי אוכל ואירוח, שירותים כלליים וכמובן מסחר סיטונאי וקמעונאי (non food). ענפים אלה נפגעו בשיעורים של מעל 80% הן בכמות העסקים והן ברמת הירידה בפדיון (בניכוי תשומות שנחסכו). שאר העסקים במגזר העסקי נפגעו אף הם אך בשיעורים נמוכים יותר, העומדים על בין 15% ל-50%.
מניתוח התפלגות העובדים שהוצאו לחל״ת על פי הענפים העיקריים עולה כי: 30% מהם הם מענפי המסחר הסיטונאי והקמעונאי, שהם כ-330 אלף עובדים, 14% הם משירותי אוכל ואירוח שהם כ-143 אלף עובדים, וכ-30% הם העובדים שהוצאו לחל״ת הם משירותים אחרים, שהם כ-400 אלף עובדים.
באיגוד לשכות המסחר אומרים כי בימים אלו כאשר מתכננים את אסטרטגיית היציאה מהמשבר יש לקחת בחשבון כי במגזר העסקי תלויים פעילות בינלאומית כזו ואחרת, ולפיכך כל עצירה של פעילויות במדינות בעולם ובכלל זה אירופה וארה״ב מאיטה ומקשה על היכולת להתאושש, ולהיפך.
הנזק נטו לעסקים במגזר העסקי, לחודשים מרץ - אפריל 2020, עד כה כתוצאה ממשבר הקורונה, נאמד בכ-43 מיליארד שקל.
היקף הנזקים חסר התקדים למגזר העסקי ולתעסוקה מחייב השבת המשק לפעילות בקצב מואץ.
