המחצית הראשונה של 2022 הייתה סוערת ותנודתית במיוחד בשוק הסחורות החקלאיות על רקע המלחמה בין רוסיה ואוקראינה ומשבר המזון העולמי. השווקים סבלו מתנודתיות גבוהה וממחזורי מסחר ערים במיוחד, הן בחוזים והן בקרנות הסל. כל זאת לצד בעיות בשרשראות האספקה ועליות חדות במחירי השינוע והאנרגיה.
מסיכום נתוני המחצית הראשונה של שנת 2022 שנערך על ידי חברת ARK TRADE עולה כי לאחר העליות החדות שנרשמו במחירי החיטה, התירס והסויה בהשפעת המלחמה, המחירים רשמו ירידות משמעותיות של עד כ-28% ממחירי השיא. מחיר התירס, נכון לסוף המחצית הראשונה, נמוך אפילו מזה שנרשם ערב תחילת המלחמה.
החיטה הינה הסחורה המזוהה ביותר עם המשבר הנוכחי מאחר ואוקראינה ורוסיה הינן יצואניות החיטה הגדולות בעולם. בתחילת השנה נסחר בושל חיטה במחיר של כ-7.6 דולר (בושל הינה יחידת מידה המשמשת למדידת נפח של סחורות יבשות, כאשר 1 בושל אמריקאי שווה לכ-35 ליטר). רוחות המלחמה בין רוסיה ואוקראינה הביאו לעלייה במחירי החיטה לרמה של כ-8.5 דולר לבושל, ערב הלחימה. במחצית חודש מאי נרשם השיא במחירי החיטה והוא עמד על 12.78 דולר לבושל. לקראת סיום החציון, ומאז השיא שנרשם ב-17 במאי, הגיעה רגיעה משמעותית במחירים, ומחיר החיטה איבד כ-27% לרמה של 9.3 דולר לבושל. זאת נכון ל-30 ביוני. ב-ARK TRADE אומרים כי ניתן לייחס זאת להכלה של המצב המתמשך באוקראינה.
תירס הינו הסחורה החקלאית הנפוצה ביותר בעולם והגידול החקלאי הנפוץ ביותר בארה״ב. ב-ARK TRADE מציינים כי משנת 2014 ועד שנת 2020 נסחר חוזה התירס בטווח מחירים יציב יחסית של 3.15-4.3 דולר לבושל. החל משנת 2021 החל המחיר לזנק ושנת 2022 נפתחה במחיר של 6 דולר לבושל. ערב הלחימה באוקראינה עמד מחיר בושל תירס על 6.6 דולר. המלחמה, שיצרה מחסור בסחורות חקלאיות מרכזיות באוקראינה ורוסיה ובראשן חיטה ושמן חמניות, הביאה לתאוצה בעליית מחירי התירס. זאת מתוך ציפייה שהתירס יהווה תחליף לאותן סחורות.
חברת ARK TRADE, שהוקמה על ידי היזמת הסדרתית אורית שיפמן, פיתחה פלטפורמה דיגיטלית לביצוע מסחר בינ״ל בכל סוגי הסחורות והמוצרים, המבוססת על בינה מלאכותית. הפלטפורמה סורקת ומנתחת בזמן אמת כמות עצומה של מקורות מידע המשפיעים על מחירי הסחורות השונים וזמינותם בשוק, וביניהם גם מקורות שאינם שמישים לאנליסטים. בכלל זה, נתונים פיננסיים, חדשות, רשתות חברתית, שינויי מזג אוויר, השפעת משברים עולמיים, התחממות גלובאלית, השפעות הקורונה במדינות השונות, שינויים פוליטיים, משברים פנים מדינתיים ובינלאומיים ועוד.
