משבר הקורונה העלה את הצורך במקור אספקה אלטרנטיבי ושרשרת אספקה גמישה אצל חברות רבות. בתחילתו של המשבר, כאשר המפעל העולמי בסין נסגר באופן פתאומי ושיתק את האספקה לעולם כולו, נשמעו לא מעט קריאות של חברות ומנהיגי מדינות להוציא את הפעילות מסין ולהעביר אותה למקום אחר בכדי להימנע מהישנות המקרה. מנגד, גישות מתונות וריאליסטיות יותר מדברות על עקרון ה-China+1 הגורס המשך פעילות מרכזית בסין במטרה לנצל את רמת הטכנולוגיה הגבוהה שלה ומחיריה הסבירים ביחס למחירי המערב ובמקביל ליצור אלטרנטיבה שתשמש גיבוי ואבטחת אספקה. וייטנאם היא אחת מהמדינות ששמן עולה כיעד ליצירת גיבוי מסוג זה ויעד להעברת הפעילות העסקית. מאמר זה יסקור את הסיבות מדוע וייטנאם מייצרת עניין מסחרי ואלטרנטיבה ראוייה לסין הן מהזוית הבינלאומית והן מנקודת הראות הישראלית.
וייטנאם זכתה לתשומת לב חיובית בחודשים האחרונים על רקע משבר הקורונה והוכתרה כאחת מהמדינות שהתמודדו עמו במהירות ויעילות על אף מגבלותיה – הקירבה לסין ומערכת בריאות בינונית ברמתה. עם תחילת המשבר, בחודש ינואר, וייטנאם הגיבה במהירות, וסגרה באופן מיידי את גבולותיה עם סין ובכך מנעה את מקור ההפצה המרכזי של הנגיף. בנוסף, כאשר זוהו חולים מאומתים, המדינה הכריזה על סגרים מקומיים באותם איזורים בהם זוהו החולים ופיקחה עליהם באמצעות כוחות צבא. צעדים מהירים מכווני מטרה ונטולי שיקולים פוליטיים הביאו לתוצאות מצויינות והתאוששות בריאותית וכלכלית מהירה. נכון להיום, מספר החולי הקורונה המצטבר עומד על כ-1000 בני אדם מתוך אוכלוסיה בגודל 95 מליון תושבים. מספר המתים המצטבר מהמחלה מצומצם אף ועומד על כ-35 איש בלבד. הטיפול המופתי במשבר התבטא אף בנתונים הכלכליים ובעלייה בערך ה-GDP ברבעון השני של השנה ועמד על 0.4%, כל זאת בזמן ששכנותיה האסייתיות רשמו ערכים שלילים במדד זה במהלך אותה התקופה. אנליסטים אף צופים גידול שנתי מצטבר בתוצר הגולמי של וייטנאם בערך של 2.8% והתאוששות מלאה בשנה הבאה שתתבטא בצמיחה של 6.7%. בכך יישמר מיקומה של וייטנאם במקום השלישי במדד קצב הצמיחה המהיר ביותר. נתונים אלה ממשיכים לחזק את סימונה של וייטנאם כשותפה עסקית ואלטרנטיבה ראוייה ליישום מסקנות המשבר ולבחור בה כיעד אספקה אלטרנטיבי בתעשיות מובילות.
