ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח״כ דוד ביטן, המשיכה היום להכין לקריאה שנייה ושלישית את ההצעה הממשלתית לתקן את חוק התקנים, על מנת לאמץ את ההוראות המחייבות בדין האירופי. הצעת החוק נועד להסיר חסמים ולאפשר יבוא חופשי של מוצאים עם תקינה אירופית, תחת ההנחה לפיה ״מה שטוב לאירופה טוב לישראל״, כדי להפחית את יוקר המחיה בישראל. בדיון הזהיר היו״ר ביטן כי אם במקום לעמוד בתקינה ישראלית היבואנים יצטרכו להוכיח שהם עומדים בתקינה אירופית – אז ההצעה לא תהייה טובה.
בפתח הדיון ציין היו״ר ביטן כי הישיבה שתוכננה לשבוע שעבר נדחתה מאחר שמשרדי הכלכלה והמשפטים התעכבו בתשובות לוועדה, וגם היום נמסרו רק חלק מהתשובות. ״אם אתם רוצים את הצעת החוק מהר אז תעבדו מהר״, אמר.
סמנכ״ל רשות המים, דני גרינוולד, ביקש להחריג את חומרי הניקוי וסבונים, כמו אבקות כביסה ותכשירי ניקוי למדיחי כלים. הוא הסביר כי באירופה אין מחסור במים ולא משתמשים שם במי קולחין, בעוד בישראל חצי מהמים בהם נעשה שימוש הם מי קולחין ומי ים מותפלים, רבע מהם נועדו לשימוש חקלאי וכי שיתאימו לכך צריך לעמוד בתקן מיוחד לסבונים. מנכ״ל משרד הכלכלה והתעשייה, אמנון מרחב, השיב כי הבקשה צריכה להגיע לדיון בוועדת החריגים כדי לבחון את הדברים לעומק.
מנהל מערך האסדרה במשרד הכלכלה, ינון אלרועי, השיב לשאלות הוועדה מהישיבה הקודמת באשר להשפעת הרפורמה על מחירי המוצרים. הוא ציין כי בעקבות הרפורמה הקודמת עלו מספר התקנים בקבוצת הייבוא המקלה מ-139 ל-278 – וניתן לראות הוזלה בעלות הייבוא. הוא פירט כי עלות ייבוא אופניים הוזלה ב-1.1%, יבוא מיטות תינוק הוזל ב-7.3% יבוא מקררים הוזל ב-6.1% ועוד.
מנכ״ל משרד הכלכלה מרחב הוסיף כי ״יבואן באירופה האחריות עליו לוודא מול היצרן שהוא עומד ברגולציה האירופית. באירופה מוצר מקבל סימון CE וזה אומר שהוא עומד ברגולציה אירופאית האחריות על זה היא של היצרן. אנחנו אומרים ליבואן הישראלי, תבדוק שיש למוצר CE ואנחנו מוותרים ליבואנים על האחריות הזו. חזקה היא שמה שמשווק באירופה ועומד ברגולציה אירופית מתאים גם לשיווק בישראל״.
היו״ר ביטן ציין כי הבעיה היא שבפועל זה לא מחייב הורדת מחירים לצרכן, ואמר כי בישראל יש תופעה נוספת שכששער הדולר עולה גם המחיר עולה, אבל כששער הדולר יורד המחיר לא יורד. לדבריו, גם את הבעיה הזו צריך לפתור. בנוסף ביקש היו״ר ביטן לפשט עוד יותר את ההצעה, ואמר כי צריך להיות ברור שמה שנמכר במדינות גדולות ומובילות באירופה, כמו הולנד, גרמניה, צרפת, ספרד ועוד, יוכל להימכר גם פה. ״אם במקום להוכיח עמידה בתקנים ישראלים היבואן יצטרך להוכיח עמידה בתקנים באירופה זה לא רציני״, אמר.
ח״כ ולדימיר בליאק ביקש לדעת כמה תקנים מוחרגים כבר כעת מתחולת הצעת החוק. הממונה על התקינה במשרד הכלכלה, איגור דוסקלוביץ, ציין כי 95% מהייבוא לישראל הוא לא מאירופה, אלא מסין והמזרח. הוא הוסיף כי לא ניתן היה לאמץ בבת אחת את כל הרגולציה האירופית, לכן בשלב זה מדובר על אימוץ הרגולציה בייבוא צעצועים לילדם ותינוקות, למעט מוצרים לפעוטות מגיל 0-3, וכל מוצרי החשמל והאלקטרוניקה לבית.
סמנכ״לית לובי 99, עו״ד רחל גור, טענה כי הרפורמה תחול בקושי על 50% ממוצרי הצריכה, ומוצרים רבים כמו צמר גפן, קונדומים, שטיחים, טמפונים ועוד. דוסקלוביץ השיב כי מדובר בדוגמאות בודדות וכי הרפורמה חלה על למעלה מ-80% ממוצרי הצריכה. הוא הוסיף כי יש אפשרות לייבא חיתולים בתקן אירופי, למשל, אבל לא היה שום יבוא בתקן הזה. היו״ר ביטן ביקש מלובי 99 להכין רשימה של מוצרים שהרפורמה לא תחול עליהם, וביקש את התייחסות משרד הכלכלה לכך בישיבה הבאה.
מנכ״ל מפעל כבלי החשמל סינרגי בשדרות, עידן בן ארי, שב וביקש להחריג את כבלי החשמל מהרפורמה. המנכ״ל מרחב השיב כי בן ארי לא מדבר בשם הבטיחות, אלא רוצה לחסום ייבוא. ח״כ שלום דנינו אמר כי מדובר במפעל שעובד תחת אש וזה גם שיקול שצריך לקחת בחשבון, והציע לאפשר לו החרגה זמנית ל-5 שנים. היו״ר ביטן אמר כי בסוף כל אחד יבוא ויבקש החרגה, כשבשביל זה ישנה ועדת חריגים שכן אי אפשר למצוא פתרון לכל מפעל.
בתום הדיון שב היו״ר ביטן וביקש לפשט את ההסדרה, באופן כזה שאם יש מוצר שנמכר במדינות מובילות באירופה אז צריך לאפשר למכור אותו גם בישראל. ״אם מבטלים תקן ישראלי ובמקום זה מבקשים עמידה בתקן אירופי אז מחליפים רגולציה ברגולציה, וזה יותר גרוע כי היום לפחות היבואנים יודעים מה הרגולציה הישראלית״, אמר.
