ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח״כ דוד ביטן, קיימה אתמול ישיבה שעסקה בעלייה במחיר הטיסות, וכן בהצעה הממשלתית לתקן את חוק שירותי תעופה, שנועד להשהות חלק מהזכויות הצרכניות של הטסים על מנת לעודד את חברות התעופה הזרות לחזור לפעול בישראל. כבר בפתח הדיון הבהיר היו״ר ביטן כי הוא יהיה פתוח לשינוי החקיקה אם ידע בוודאות שחברות התעופה הזרות יחזרו לישראל. ״אם לא, אז אני לא פתוח לשינויים״, אמר.
היו״ר ביטן ביקש התייחסות של נציגת בריטיש אירווייז, עו״ד שירלי קציר, לכך ושאל את מי עוד היא מייצגת למעט בריטיש וביקש התייחסות ישירה האם החברות יחזרו אם החוק יתוקן. ״אם התשובה היא חיובית אז ניכנס לעומק״, הבהיר. עו״ד קציר הגיבה: ״התשובה היא חד משמעית כן. כמובן שלא כל 20 החברות, אבל יש לנו לפחות 5 חברות. זה מידע שהוא חסוי. אוכל להעביר את הנייר ליועמ״ש לוועדה או ליו״ר בצורה סודית, כי הוא שייך ללקוחות שלנו ובגלל חיסיון אני לא יכולה לוותר עליו״.
היו״ר ביטן ציין עוד כי הבעיה הראשונה היא הביטוח, בעיה שנייה היא פחד של צוותים שלא מוכנים לשהות בישראל ובעיה שלישית היא החקיקה. ח״כ עודד פורר הוסיף כי לא רק התיירות נפגעת, גם עסקים ותובלה, והממשלה נעלמה אסטרטגית מהאירוע כשתפקידה הוא לייצר סביבת עבודה שתהייה רווחית לחברות.
מנכ״ל יאט״א ישראל, קובי זוסמן, אמר כי סוגיית החוק היא מרכזית, ואין ספק שיש חברות שלא טסות לישראל בגלל חוסר הבהירות של החוק. לדבריו, ״צריך לייצר תמריצים כמו שניתנו בעידוד התיירות לאילת״.
היו״ר ביטן אמר כי הוא לא חושב שאם המחיר יעלה ב-20 דולר זאת הסיבה שלא טסים, ושב וביקש לדעת מה יחזיר את חברות התעופה. זוסמן הוסיף כי לוח הטיסות מתוכנן מראש, ואם אם המלחמה תסתיים החברות לא יחזרו בבת אחת.
מנהל אגף כלכלה ברשות התעופה האזרחית (רת״א), ישי דון יחיא, אמר כי הביטוח הוא לא הנושא המרכזי. היו״ר ביטן אמר כי הוא דורש לתת לחברות הזרות את המעטפת שניתנה לאל על. מנהלת הלשכה המשפטית של אל על, שרון בראונסטון, ציינה כי המדינה נתנה לאל על מענה כיסויי של 6 מיליארד דולר, והיו״ר ביטן ביקש לתת את אותו כיסוי לחברה זרה שתחזור לישראל. ״אני מבקש מכל משרדי הממשלה לעשות את עבודתכם, אתם לא רואים מה קרה עם מחירי הטיסות? לא רק שהם גבוהים אלא שאנשים תקועים בחו״ל והצרכן נפגע״, אמר.
מנהל רת״א, שמואל זכאי, אמר כי מה שהכי חשוב זה רמת הבטיחות של הטיסה: ״רשות התעופה האזרחית מנהלת את הבטיחות של התעופה בזמן המלחמה והרגולטורים לא אסרו את הטיסה לישראל. העובדה היא שבשנת 2023 טסו 20 מיליון נוסעים, וב-2024 13.8 מיליון נוסעים. אין שום אזור מלחמה אחר בעולם שחברות תעופה זרות טסות אילו. באוקראינה – אפס, ברוסיה ירידה של 85% בפעילות. בתחילת המלחמה נעשתה פנייה לאגף התקציבים, ומשרד האוצר אמר שייתן רק לחברות ישראליות״.
נציג ריינאייר, עו״ד אייל דורון, ציין כי הבעיות הן המצב הביטחוני עליו אין לחברה שליטה וחוסר הוודאות המשפטית והעלויות הגבוהות שכרוכות בביטול טיסה. לעומת זאת, עו״ד אהוד פאי, המייצג צרכנים, אמר כי התיקון הוא חד צדדי – בעד חברות התעופה ונגד הצרכנים. נציגת המועצה לצרכנות, עו״ד יעל שאואט, הוסיפה כי התיקון מיותר לחלוטין.
מנכ״ל ישראייר, אורי סירקיס, ציין כי ישראייר ביצעה אתמול טיסת בכורה ללונדון, ואמר: ״אנחנו יכולים לטוס גם לארה״ב. אם החוק יתן הקלות, מסוף ינואר נפעיל 6 טיסות לארה״ב. 1,800 מושבים בשבוע. מה שנאמר על הצוותים הזרים הוא לא נכון. צותים זרים שלנו ישנים כאן בתל אביב זה לא קשור לביטוח. צוותים זרים לא באים כי הם מפחדים. אם נקבל הקלה בכל מה שקשור בחוק טיבי נוכל להפעיל יותר טיסות לארה״ב ולהוריד מחירים״. סירקיס הוסיף כי אם החברה מרוויחה 100 דולר על כל נוסע לארה״ב ותצטרך להלין 300 נוסעים במנהטן – ״עדיף להמר בקזינו בבטומי. זה לא אירוע מסחרי. אם יש אירוע ביטחוני אנחנו צריכים לקבל את הגיבוי״.
נציג אגף התקציבים באוצר, דניאל שוורץ, התייחס לסוגיית הביטוח לחברות התעופה ואמר כי זה עולה מאות מיליוני שקלים שצריך לשמור בתקציב המדינה. לדבריו, ״צריך לעשות פה עבודת מטה והערכה תקציבית יותר מדויקת״. היו״ר ביטן זעם ואמר כי אין כמעט סיכון. הוא שאל האם במקום זה אל על הוכרזה כמונופול, והוסיף: ״התחרות היחידה היא מי מעלה את המחיר יותר מהר״.
במהלך הדיון עלו מספר סוגיות שדרשו בירור מעמיק יותר, כמו חידוד נושא כרטיס הטיסה החלופי ואפשרות לטסים לרכוש ביטוח בעצמם. על רקע זה ביקש היו״ר ביטן להכין נוסח מתוקן להצעה כמה שיותר מהר, ואמר כי הוא רוצה לסיים את הכנת ההצעה לקריאה שנייה ושלישית כבר בקרוב.
״נושא הביטוח עלה כבדרך אגב, אבל נעשה בירור. הישיבה בעייתית כי כל אחד מושך את הישיבה לכיוון שלו. זה בסדר, זכותכם, אבל אם אתם חושבים שאשמע את כולם ותבזבזו את הזמן יש לכם טעות. את נושא כרטיס הטיסה החלופי אי אפשר להשאיר באוויר, לפשרנות. צריך שהחברה תדע ושהצרכן ידע מה זה אומר״, סיכם היו״ר ביטן.
