ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח״כ דוד ביטן, החלה היום להצביע על סעיפי ההצעה הממשלתית לתקן את פקודת הייבוא והיצוא ולשנות את מתווה היבוא לישראל באופן שיתאימה לשיטה הנהוגה באיחוד האירופי – מה שטוב לאירופה טוב לישראל – במסגרת הכנתה לקריאה שנייה ושלישית. בדיון היום טרם הושגו הסכמות בנוגע לאפשרות להקל על יבואנים מקבילים ולהקל על יבואנים שיבצעו בדיקת מעבדה באופן וולונטרי, והדיון בנושאים אלה יימשך בשבוע הבא.

בפתח הישיבה התייחס מנכ"ל משרד הכלכלה, אמנון מרחב, לתיקונים שביקשה הוועדה להכניס בהצעת החוק בישיבות הקודמות. באשר לעיצומים הכספיים אמר מרחב, כי הפחתת העיצומים במקרה של ביצוע בדיקה וולונטרית של היבואן תבוא לידי ביטוי בתקנות ולא בחוק. באשר לביטול האחריות הפלילית על מי שביצע בדיקה אמר מרחב כי המשרד מתנגד לכך, שכן יש חובות אחרות שהיבואן צריך לעמוד בהן. ״יכול להיות שהיבואן התרשל בשמירה על המוצר או בשיווקו, לכן אי אפשר לתת פטור מוחלט מאחריות פלילית״, הסביר.

ח״כ שלום דנינו התעקש כי מי שעשה בדיקה מקדמית צריך להיות פטור מאחריות פלילית, וח״כ משה פסל הצטרף לדבריו. היו״ר ביטן התייחס לכך ואמר כי הוא לא מבין מדוע משרד הכלכלה מתנגד, והוסיף כי אם לא יינתן פטור מלא צריך לכל הפחות להתחשב בכך בשיקולי האכיפה. הוא ביקש לבחון שוב את הסוגיה לקראת הישיבה הבאה.

באשר לעידוד היבוא המקביל כפי שעלה בדיון הקודם, באמצעות מתן אפשרות ליבואן המקביל להסתמך על המסמכים של היבואן הרשמי, אמר מרחב כי בחוק אין הגדרה של מי הוא יבואן רשמי, ויש חשש שכל אחד יוכל לנסוע למדינה נידחת באסיה ולחתום על הסכם של יבואן רשמי. ח״כ דנינו אמר כי יבואן מקביל יוכל להביא מסמכים מקבילים למסמכים של היבואן הרשמי או לבצע את הבדיקה הוולונטרית. נציג אגף התקציבים באוצר, גל ברנס, אמר כי הוא יכול להצהיר שהביא את אותו מוצר, ואז הדבר ייבדק.

נציג ההסתדרות, אלכס מילר, התנגד לכך וטען כי מדובר במחטף שלא סוכם קודם לכן. כמו כן אמר מילר כי הוא מתנגד להצעה לאפשר גם למהנדסים, שקיבלו אישור מהממונה על התקינה, לבצע את בדיקת המסמכים. הממונה על התקינה במשרד הכלכלה והתעשייה, איגור דוסקלוביץ, אמר כי מדובר בסך הכל בבחינה טכנית של מסמכים.

היו״ר ביטן ציין כי הוועדה מאפשרת בדיקה וולונטרית במכוני בדיקה, ולא ברורה ההתנגדות לכך שגם מהנדסים יוכלו לבדוק את המסמכים של תיק המוצר. הוא הזהיר כי אם ההסתדרות תתעקש על התנגדות לאפשר בדיקת מהנדסים, הוא יוותר על ההקלות בבדיקת המעבדה הוולונטרית. ״בלי דמגוגיה, אם לא רוצים לאפשר למהנדסים לבדוק מסמכים נוריד את כל הסעיף ולא תהייה הגנה על בדיקות וולונטריות. מה שעשינו פה הוא לטובת העובדים״, אמר היו״ר ביטן וקרא להגיע לפשרה בעניין הזה.

מנכ״ל מכון התקנים, גלעד גולוב, הסביר כי למכון יש הסכמי הכרה עם אלפי מעבדות בעולם, וכשיש ספק הוא יכול לבחון מסמכים באמצעות משלוח דוא״ל למעבדה בחו״ל ולקבל תשובה מהירה, מה שמהנדס לא יכול לעשות. סמנכ״ל יבוא מכס ותקינה באיגוד לשכות המסחר, רז הילמן, אמר כי ההקלה על היבואנים המקבילים יכולה להטעות אותם וליצור מצב שהם יביאו מוצר שיחשבו שהוא אותו מוצר שמביא היבואן הישיר אבל יתברר שלא כך הדבר. שר הכלכלה והתעשייה, ח״כ ניר ברקת, התייחס לכך ואמר כי צריך לתת לשוק לבחור אם ללכת למהנדס או למעבדה.

השר ברקת התייחס להתנגדות של ההסתדרות ומכון התקנים, ואמר כי בשלב הבא של הרפורמה תהייה לכל המעבדות הרבה יותר עבודה וגם למכון התקנים. ״אני נגד לחשוב בקטן. זה שוק פתוח, תוכיחו שאתם יותר טובים ממעבדות פרטיות ומהנדסים אז יבואו אליכם. אל תעשו את זה בניסיון להגביל אחרים, תתנו שירות יותר טוב״, אמר.

הממונה על התקינה דוסקלוביץ אמר כי הוא לא מסוגל לנסח הצהרה שהיבואן המקביל יוכל לעמוד בה. לדבריו, גם היום הוא לא צריך שום דבר בשביל לשחרר את המוצרים. ״אם אין לו על מה להסתמך אז מה הוא יצהיר? שיעשה בדיקה וולונטרית״, אמר. השר ברקת אמר כי אם היבואן בטוח שהוא עומד בתקינה הוא יוכל להגיש תצהיר, ואם הוא לא בטוח הוא יוכל לעשות בדיקה. לדבריו, זה ניהול סיכונים שהיבואן יצטרך לבצע.

דוסקלוביץ שאל אז למה דורשים מיבואן ישיר להחזיק תיק מוצר. ברנס ציין כי יש דברים שאפשר לדרוש מרשת שיווק גדולה שאי אפשר לדרוש ממכולת קטנה. הממונה על התקינה דוסקלוביץ הזהיר, כי המהלך הזה עלול לחשוף את הציבור לסכנה. ״יבואן שלא יודע על מה להצהיר בסוף יביא מוצרים לא מתאימים ומסוכנים. המהות של הצהרה שהיא תהייה מבוססת. כשאין לו על מה להסתמך מי אמר שהמוצר שלו יהיה טוב לישראל? באירופה אין דבר כזה יבוא מקביל״, אמר.

היו״ר ביטן אמר שלא יעכב את החקיקה על רקע הנושא הזה. השר ברקת הסביר כי הצעת החוק הבאה שיביא תפתור חלק גדול מהבעיה ותקל גם על יבוא מקביל, ואמר גם הוא כי אסור להתעכב על הסוגיה הזו. ח״כ מיכאל ביטון ציין כי מה שקרה בדיון קרה גם בדיונים קודמים בתקופה בה הוא כיהן כיו״ר הוועדה, ואמר כי ״אם לא נפצח את סוגיית היבוא המקביל נישאר עם מונופולים של יבוא״. בנוסף התייחס ח״כ ביטון לסוגיית עובדי מכון התקנים שעשויים לאבד את עבודתם וקרא לאפשר לקלוט אותם במשרדים ממשלתיים. באשר לעובדים הזכיר היו״ר ביטן כי בדיון הקודם כבר ניתנה הצהרה על האפשרות לקלוט אותם במשרד הכלכלה, כדי שלא ייפגעו.

בנוסף נדונה הצעה של ח״כ אליהו ברוכי, לאפשר ליבואן להעביר את מסמכי הבדיקה שלו ממעבדה אחת לאחרת. דוסקלוביץ ציין כי אם המוצר נפסל בבדיקה אז לא ניתן ללכת למעבדה אחרת. השר ברקת ביקש לבחון לאפשר זאת, ואמר כי אם מעבדה אחת תאשר ואחרת לא אז הדבר חמור מבחינת המשרד, שהוא זה שיצטרך להכריע איזה מהמעבדות לא פעלה כראוי ואף ייתכן שאחת מהן תשלם ברישיונה. היו״ר ביטן ביקש לבחון את הנושא לקראת הדיון הבא.

לקראת תום הדיון ביקש השר ברקת לברך את הוועדה והודה על טיוב החקיקה, בתהליך שנעשה פה אחד. הוא הוסיף כי הרפורמה תחסוך כ-10% מהעלות ליבואנים והציפייה שלו היא שהיבוא למדינת ישראל יורחב, יותר יבואנים ייכנסו לשוק והתחרות ביניהם תוריד את המחיר לצרכן. הוא סיכם ואמר: ״אנחנו עובדים חזק להשלים את השלב האחרון של החקיקה, ולכולם תהייה פה הרבה יותר עבודה ממה שהייתה בעבר. יהיה מחסור בעובדים מקצועיים ולא עודף״.

כאמור, בדיון החלה הוועדה להצביע על הסעיפים עליהם לא הייתה מחלוקת, בין היתר באשר לתנאים שיאפשרו ליבואן להגיש הצהרה בדבר התאמה לדרישות התקן וסעיפים נוספים. הסעיפים אושרו פה אחד, בקולותיהם של ח״כ פסל, ח״כ שלי טל מירון, ח״כ אריאל קלנר, ח״כ ברוכי, ח״כ דנינו והיו״ר ביטן.