ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח״כ מיכאל ביטון, סיימה אתמול את הדיונים במסגרת הכנה לקריאה שנייה ושלישית של פרק הייבוא מתוך הצעת חוק ההסדרים, העוסק בהקלות על יבוא תמרוקים שלפי האוצר תחסוך למשק כ-650 מיליון שקל בשנה. זאת לאחר שבישיבה היום נמסרו לוועדה תשובות לשאלות שעלו בדיונים קודמים, באשר למעמדו העתידי של מותג פרטי, ליכולת היבואנים להציג תיק תמרוק וכן בנושא הסמכת המעבדות. על מנת לעקוב אחר יישום הרפורמה ביקש היו״ר ביטון לקבוע כי במהלך השנה הקרובה ידווח משרד הבריאות לוועדה אחת לחצי שנה.
ההצעה לשינויים ביבוא תמרוקים היא חלק מרפורמת היבוא הכוללת של הממשלה מתוך הצעת חוק ההסדרים, כאשר את הפרקים העוסקים בהתאמת יבוא מוצרי הצריכה ומוצרי המזון לתקן האירופאי אישרה הוועדה השבוע. כעת אושר מסלול שיאפשר יבוא מקל של 15 סוגי תמרוקים, בהם: אפטרשייב; דאודורנט רול־און ללא אלומיניום; דאודורנט סטיק ללא אלומיניום; פודרה דחוסה; סומק דחוס; שימר דחוס; קרם רגליים לא חומצה סליצילית; לק לציפורניים (שאינו ג׳ל); שעווה לרגליים; שמפו; מרכך; סבון גוף; קרם גוף; קרם ידיים וקרם לשיער.
ראש חטיבת טכנולוגיות במשרד הבריאות, ד״ר אסנת לוקסנבורג, התייחסה לנושא הסמכת המעבדות ואמרה כי יש הסכמה שהרשות הלאומית להסמכת מעבדות היא שתסמיך את אותן מעבדות שיבצעו בדיקת מוצרים ביבוא מקביל. באשר לתיק התמרוק ויבוא מותג פרטי אמרה לוקסנבורג כי חלק מהבקשות של היבואנים התקבלו והמשרד הלך כברת דרך לקראתם כדי לאפשר להם עבודה תקינה.
בין היתר הסכים משרד הבריאות לעבור מרישיון עוסקים בתמרוקים למרשם עוסקים בתמרוקים, כאשר מי שמבקש להיכנס למרשם יצטרך להעביר את הטפסים הנדרשים. כמו כן, במקום שמשרד הבריאות יאשר נציג אחראי של יבואן, הוא יבצע מרשם של נציג אחראי. הנציג יירשם במרשם ויקבל אישור לפעול. הנציג האחראי יצטרך לוודא שקיימים כלל המסמכים הדרושים בתיק התמרוק, ושהתיק יהיה זמין ונגיש עד תום 10 שנים מסיום שיווק התמרוק, וכי התמרוק מיוצר בהתאם לדרישות התקינה ובטוח לשימוש.
סגן השר אביר קארה אמר כי הנציג האחראי מחויב בדיווח רבעוני למשרד הבריאות, מה שיוצר עומס בירוקרטי מיותר, ולא נדרש באף מדינה. משרד הבריאות התנגד לבטל את הדיווחים, אך הבטיח לבדוק זאת שוב. מנכ״לית הרשות להסמכת מעבדות, אתי פלר, אמרה כי צריך לקבוע לוח זמנים לבדיקה. לדבריה, 30 יום זה זמן סביר, וכי אפשר לבדוק אם ניתן לצמצם זאת בעיקר בשל ההשלכות שיכולות להיות לזה על מוצרים שממתינים. היו״ר ביטון הורה לבדוק גם את הנושא הזה.
בנוסף עלתה שאלת סימון המוצרים. לוקסנבורג התייחסה לכך ואמרה כי על מוצרים שמשרד הבריאות אישר במסלול הרגיל יהיה סימון ״באישור משרד הבריאות״, ולעומת זאת על מוצרים שיובאו בהצהרה יסומן ״יבוא רשמי במסלול הצהרה״, ועל יבוא מקביל שנבדק במעבדה יסומן ״מוצר ביבוא מקבל שנבדק במכון התקנים או במעבדה מוכרת״.
היו״ר ביטון אמר כי הצרכן לא ידע להבדיל וישאל את עצמו למה יש הבדל בין הכתובים, וביקש לחשוב על כיתוב אחיד. רפרנטית תעשייה ומסחר באגף התקציבים, נועם בר, התנגדה לסימונים השונים ואמרה כי אף מוצר ברפורמה לא מסומן, וגם באירופה אין דרישה של סימון. לוקסנבורג התעקשה ואמרה: ״אסור לנו להטעות את הציבור״.
סגן השר קארה אמר שזה יאפשר יתרון ליצרנים ויבואנים רשמיים, שיגידו שרק הם מאושרים על ידי משרד הבריאות, וח״כ רון כץ אמר שהוא כבר יכול לדמיין את הקמפיינים שלהם. מנהלת הרגולציה באיגוד לשכות המסחר, ענת רוזה, אמרה כי באירופה אין שום סימון, והוסיפה כי יש מוצרים שהאריזה שלהם קטנה ואין מקום לסימון. מנהלת מחלקת התמרוקים במשרד הבריאות, רינת בכר, הגיבה כי הציבור צריך לדעת מה מקבל רישיון ממשרד הבריאות.
יו״ר חטיבת התמרוקים באיגוד לשכות המסחר, ראובן בילט, ביקש לבטל את האגרות. הוא הסביר כי בוודאי במסלול הצהרה אין צורך באגרה כי אין בדיקה של משרד הבריאות, והסביר כי אם ימשיכו לגבות אגרות לא יהיה תמריץ למעבר לייבוא בהצהרה ומה שהיה הוא שיהיה.
היו״ר ביטון ביקש לעשות הפסקה בדיון לצורך השגת הסכמות במחלוקות שעלו, וביקש פתרונות בנושא הסימון, בנושא הדיווחים שימסור הנציג האחראי, האגרות והמשך היבוא של המותג הפרטי. לאחר ההפסקה אמר היו״ר ביטון כי במאמץ של סגן השר קארה מול האוצר הושגה התחייבות לתת ליבואנים וליצרנים שיעברו למסלול הצהרה פטור מאגרות למשרד הבריאות.
בנוסף לכך אמר היו״ר ביטון כי באשר לסימון הוסכם כי מוצרים שברישיון משרד הבריאות ימשיכו להיות מסומנים כך, אך שאר המוצרים במסלולי היבוא האחרים לא יסומנו כלל. עוד הוא הוסיף כי משרד הבריאות הבטיח לעבוד באופן נמרץ בשנה הקרובה להגדיל את רשימת התמרוקים שיוכלו להיכנס במסלול המקל.
היו״ר ביטון סיכם ואמר: ״אני מודה לחברי הכנסת שעסקו בזה ונכחו בישיבות. עשינו דבר משמעותי לאזרחי ישראל והמבחן יהיה ביישום, בהיקף היבוא שיגדל, במגוון המוצרים שיגדל ובמחיר לצרכן״.
