לאחרונה דן בית משפט השלום בתל אביב בשאלה האם חובת השקיפות בהליך אזרחי היא אבסולוטית, מקום בו יש בה כדי לפגוע בהליך פלילי מקביל. נביא כבר כאן את תשובת בית המשפט לשאלה זו.
עובדות המקרה: תיק התביעה עוסק בבקשה למתן צו עשה להשבת תפוס, שהוגשה בגין תפיסת 9.55 ק"ג זהב אשר נתפסו בעת שאחד המעורבים עבר ב'מסלול הירוק' בנתב"ג, מבלי להצהיר על הזהב שברשותו. כפי שניתן להבין מהשאלה שהועמדה להכרעה בפני בית המשפט, מדובר בתיק תביעה אזרחי.
במקביל לניהול התיק האזרחי בבית המשפט, המדינה ניהלה חקירה פלילית כנגד המעורבים בגין יבוא הזהב לישראל מבלי להצהיר עליו בפני רשות המכס.
טענות הצדדים: המעורבים ביבוא הזהב טענו, כי תיק החקירה שהתבקש על ידם במהלך שלב גילוי המסמכים הינו חלקי ומצונזר, ועל כן יש להורות על המדינה להעביר את מלוא המסמכים בתיק לעיונם. לטענתם, אין מניעה להעביר את תיק החקירה וכן יש בו כדי לסייע לניהול התיק האזרחי בבית המשפט.
לטענת המדינה, אין מקום להעביר לעיון את מלוא החומר מתיק החקירה, שכן, החקירה הפלילית בעניינם טרם הסתיימה. לטענתם, בהתאם להוראות חוק סדר הדין הפלילי, קמה לנאשם זכות לעיון והעתקה של כל חומר החקירה רק לאחר הגשת כתב אישום. היות שבמקרה זה טרם הוגש כתב אישום כנגד המעורבים, אין להעביר את חומרי החקירה, שכן יש בכך כדי לפגוע בתקינות ההליך הפלילי ואף להביא לשיבושו.
הכרעה: במסגרת ניהול תיקים אזרחיים, על מנת לאפשר לצדדים ״לשחק״ בקלפים גלויים, קיים הליך של גילוי מסמכים רלוונטיים לכל אחד מהצדדים בתיק. מטרתו שלב זה של ההליך הוא להגביר את היעילות השיפוטית ואת ההגינות הדיונית, וכן הוא נחוץ לצורך החתירה לחקר האמת.
נקודת המוצא העקרונית של הליך גילוי המסמכים עומדת על גילוי מירבי שכן חובת השקיפות בהליך האזרחי מביא למצב של שוויון בין הצדדים. בית המשפט חזר על חשיבותו של הליך זה וקבע כי גילוי האמת משרת את האינטרס של הצדדים בהבטיחו עשיית משפט והבטיחו את תקינות פעילותה של המערכת החברתית כולה.
יחד עם זאת, לצד שיקולים אלה, עומד הצורך לוודא כי ההליך האזרחי אינו פוגע בתקינותו של ההליך הפלילי. בית המשפט הסתמך במתן ההחלטה על הנחיית פרקליט המדינה הקובעת, בתמצית, כי ״ככלל לא יימסר מידע מתיק חקירה שטרם נסתיימה, למעט במקרים חריגים״.
במקרה הנוכחי, בית המשפט קבע כי המעורבים אינם מצביעים על אינטרס לגיטימי לעיון במלוא חומר החקירה, כאשר החקירה עדיין לא הסתיימה וטרם התקבלה החלטה בעניינם. לפיכך, כעולה מהחלטת בית המשפט בעניין זה, חובת השקיפות והגילוי בהליך אזרחי אינה תמיד אבסולוטית. אכן, ייתכנו מקרים בהם בית המשפט ישקול שיקולים נוספים לאי חשיפת המידע, וזאת כמו שעשה בתיק שלפנינו.
ת.א. (ת״א) 2659-11-18 ניתן על ידי כב׳ השופטת הבכירה רונית פינצ׳וק אלט (פורסם בנבו, 21.10.2020)
