הנשיא ביידן הוציא במהלך פברואר (21.2) צו מנהלי שמרחיב את סמכות משמר החופים לטפל בנושאי אבטחת סייבר בנמלים, וספציפית באבטחת סייבר וריגול באמצעות עגורנים מתוצרת סין, הנמצאים בשימוש בנמלי ארצות הברית. עגורנים אלו, כך נטען, אוספים נתונים וניתנים לשליטה מרחוק, טענות שדוברת משרד החוץ הסיני פסלה על הסף והגדירה כ״אבסורדיות״.
כ-80% מעגורני הנמלים בארצות הברית הם מתוצרת החברה הממשלתית הסינית Shanghai Zhenhua Heavy Industries Co. (ZPMC), שהיא היצרנית הגדולה בעולם של עגורני נמל, המשמשים לפריקה וטעינה של מכולות. נתח השוק העולמי של החברה עומד על כ-70%, ואם היה למישהו ספק נבהיר שגם בישראל מוצבים עגורני ZPMC בנמל המפרץ בחיפה ובנמל הדרום באשדוד.
ביידן לא הסתפק בהקשחת בדיקות הסייבר לעגורנים. בדומה למהלך שעשה בהקשר לשבבים, הוא הקצה גם סכום של למעלה מ-20 מיליארד דולר על פני חמש השנים הקרובות, בין היתר לצורך תמיכה בייצור מקומי של עגורנים. למעשה, כפי שקרה בנושא של ייצור שבבים ולפני כן עם חואה-וויי ויכולות פריסת רשת ה-5G שלה, הממשל זיהה נקודת תורפה נוספת, אותה זנחה התעשייה המקומית לטובת ייצור זול. לאחר שנים של חוסר השקעה בטכנולוגיות ייצור מצאה עצמה וושינגטון עם תלות נוספת בסין, כאשר כיום אין בארצות הברית יכולות ייצור של עגורנים חלופיים לאלו ש-ZPMC מייצרת, והאלטרנטיבות הזרות האחרות יקרות באופן משמעותי. לפי פרסומי הבית הלבן, ממשל ביידן מקווה להשקיע כספים בחברת Paceco, חברה אמריקאית שהיא חברת-בת של החברה היפנית Mitsui, שמניותיה זינקו ב-26% לאחר פרסום הצו המנהלי. בעבר, החברה ייצרה עגורנים כאלו עבור ארצות הברית, אולם חדלה מכך בשנות השמונים. כעת, מקווים בוושינגטון, תוכל החברה לפתח מחדש את היכולות הללו.
ומה יעשו עם העגורנים שכבר קיימים בנמלים? לפי סגנית היועצת לביטחון לאומי בארצות הברית לסייבר וטכנולוגיות מתפתחות, אין לממשל כוונות להורות על החלפתם כעת, וסביר להניח שלו הייתה ניתנת הוראה שכזו, היא הייתה נתקלת בהתנגדות עזה מצד מנהלי הנמלים.
מנכ״ל נמל לוס אנג׳לס, למשל, לא הכחיש שלעגורים יש יכולת לאסוף מידע, כך שהסיכון קיים, אולם לדבריו, אין באמת ברירה, כי ״מי עוד מייצר את העגורים?״ קצינת הפיתוח הראשית בנמל וירג׳יניה הבהירה שהנמל הזמין עוד שמונה עגורנים מ-ZPMC, שיסופקו במהלך השנתיים הקרובות. לדבריה, כל העגורנים עוברים בדיקות מקיפות לפני כניסתם לעבודה, והנמל מבצע תרגילי אבטחת סייבר קבועים, הכוללים שיתוף פעולה הדוק עם גופים פדרליים רלוונטיים, כך שהיא לא רואה בעיה בהמשך הרכישות מסין.
חשוב לציין שעד כה, גורמי הביטחון בארצות הברית לא פירטו ואינם מתכוונים לפרט מקרים של שימוש בעגורנים למטרות שחורגות מתפקודם הייעודי. גם איגוד רשויות הנמל האמריקאי טען כי אין ראיות לכך שהעגורנים משמשים לפגיעה או למעקב אחר פעולות הנמל. נוסף על כך, לא ברור איזה מידע יכולים העגורנים לאסוף שאינו מופיע כבר ברשומות הנמל.
עם זאת, אנחנו יודעים שלוושינגטון קל יותר ליישם הגבלות שהיא מעוניינת בהן בבעלות ברית שלה מאשר בתעשייה עם הלובי החזק בבית, ומניסיון העבר, חששות שמתחילים בארצות הברית, מגיעים בסוף עם דרישות לישראל. לכן, חשוב לישראל לעקוב אחר המתרחש בוושינגטון בהקשר זה, כדי להכין עצמה מראש עם תשובות ברורות ומוסמכות בנושא, שירגיעו את האמריקאים, וגם כדי להתאים עצמה לשינויים בדרישות הממשל, אם וכאשר יגיעו.
