סמן V וריטס והמשלוח בדרך

לין: האחריות היא של הנהלות נמלי הים

לין: האחריות היא של הנהלות נמלי הים

נשיא איגוד לשכות המסחר טוען בפניות לרשות התחרות ואף למבקר המדינה כי הרשות כשלה חמורות בהפעלת סמכויותיה בכל הקשור לתפקוד נמלי הים, ובמחדל זה תרמה ישירות ומשמעותית להעלאת יוקר המחייה בישראל. לין: שורש הבעיה - היעדר תפוקה בפריקת מטען כללי
26.04.22 / 10:10
לין: האחריות היא של הנהלות נמלי הים
26.04.22
לין: האחריות היא של הנהלות נמלי הים

עו״ד אוריאל לין פנה השבוע למבקר המדינה בשנית וביקש לדעת כיצד בכוונתה לפעול בנוגע לתפוקות עובדי המטען הכללי בנמלי ישראל. זוהי פנייתו השנייה של נשיא איגוד לשכות המסחר למבקר המדינה בנושא רשות התחרות שמאז החליפה מנכ״לית במנכ״לית – מיכל הלפרין יצאה ועו״ד מיכל כהן נכנסה.

 

כעת, חמישה חודשים לאחר פנייתו למבקר המדינה, ולאחר שפנה לרשות התחרות בנושא כבר שלוש פעמים, שב ופנה לין למבקר המדינה – זאת לאחר פגישה שנערכה עם נציגי מחלקת החטיבה לביקורת תחומי כלכלה ותשתיות לאומיות בפברואר האחרון, וכתב כי ״קיבלתי תשובה שטחית ומאוד לא מדויקת מרשות התחרות. על פי תשובה זו הבעיה בתפקוד נמלי הים תיפתר עם הקמת נמלי הים החדשים. לא. הבעיה לא נפתרה עם הקמת נמלי הים החדשים על שום שכל עוד נמלי הים הוותיקים, חיפה ואשדוד לא עובדים במלוא התפוקה האפשרית או קרוב לה, הבעיה לא תיפתר ו-80 אניות עם מטען כללי ימשיכו להמתין לנו לפריקה קרוב ל-30 יום קודם שיכנסו לנמלי הים.

 

״לאחרונה קיבלו שרת התחבורה ושר האוצר החלטה המאפשרת ניצולם של רציפים 7 ו-8 בחיפה ורציף נוסף בנמל אשדוד. אם יופעלו רציפים אלה זה אכן ייתן מענה חלקי לפתרון הבעיה; אבל פתרון חלקי בלבד. 

 

״שורש הבעיה נובע מכך, וימשיך להיות, היעדר תפוקת עבודת נמלי הים הוותיקים בפריקת מטען כללי. נמלי ים אלה הם מונופול או כוח שוק וחוק התחרות קובע במפורש, שכאשר מונופול מצמצם את רמת התפוקה שלו ביודעין, הוא מנצל לרעה את מעמדו ומפר את הוראת החוק. לרשות התחרות הסמכות לתת לו הוראות. אם רשות התחרות היתה מפעילה את סמכותה, אשר הוענקה לה על פי החוק, או תפעיל סמכותה כיום, אנו נתקדם בפתרון בעיה מאוד כאובה, שהיא היעדר ניצול מלא ומושכל של נכסי המדינה למען כלל הציבור ולמען הורדת יוקר המחייה. האחריות היא של הנהלות נמלי הים״.

 

לין למבקר המדינה: רשות התחרות כשלה חמורות

 

נזכיר כי לין טען בפנייתו בנושא למבקר המדינה בדצמבר שנה שעברה כי ״רשות התחרות תחת ניהולה של עו״ד מיכל הלפרין כשלה חמורות בהפעלת סמכויותיה בכל הקשור לתפקוד נמלי הים, ובמחדל זה תרמה ישירות ומשמעותית להעלאת יוקר המחייה בישראל״.

 

לדברי לין, בהתאם לסעיף 29 אי מוטל איסור על בעל מונופולין לנצל לרעה את מעמדו. לטענתו, נמלי הים אשדוד וחיפה הם מונופולים מוחלטים בבעלות המדינה. הם מונופול גם על פי ההגדרה הכמותית של השירותים שהם נותנים וגם בבחינת היות כל אחד מהם כוח שוק בפני עצמו. רואים אותו כמי שפגע בציבור אם פעל בדרך של צמצום של היקף השירותים המוצעים על ידו.

 

בהמשך לכך, ובהתאם לסעיף 30 של חוק זה, רשאית רשות התחרות אם היא נוכחת שהציבור נפגע כתוצאה מהתנהגותו של בעל מונופולין, לתת לו הוראות בדבר הצעדים שעליו לנקוט כדי למנוע את הפגיעה במהלך חמש השנים האחרונות ובמיוחד בשנים 2020 ו-2021 היה כל המשק והציבור בישראל מודעים לבעיות המיוחדות שנוצרו בתפקוד נמלי הים כתוצאה מהמתנה ממושכת של אניות מחוץ לנמלים וזמני הפריקה והטעינה. היתה ידיעה ברורה שפיגורים אלה בפריקת מטענים או בטעינתם, גורמים נזק כבד למשק ומעלים במידה ניכרת את הוצאות חברות הספנות, היבואנים והתעשיינים בכל הקשור לפריקת המטענים או טעינתם.

 

לין כתב בדצמבר 2021 בפנייתו למבקר המדינה כי ״פירוט מלא על מצב נמלי הים אפשר למצוא גם בדוחות הכלכלן הראשי של האוצר וגם בדוחות רשות הספנות והנמלים. ההשפעה על יוקר המחיה היתה דרמטית. לא רק שכלל האגרות וההיטלים עלו אלא שגם כתוצאה מכך עלה גובה מסי היבוא; שכן מסי היבוא מוטלים על הערך היבואני הכולל את הוצאות היבוא כולן. התפקוד הנמוך של נמל אשדוד היה פרי החלטה מושכלת שלא לגייס כוח אדם זמני נוכח הצפי של הקמת נמלי ים חדשים בתחרות ישירה.

 

לדבריו, רשות התחרות, שלא היתה עיוורת למצב, שהיה בבחינת מידע כללי בקרב רשויות המדינה והציבור, לא הפעילה את סמכותה. נמל אשדוד, לדוגמה, לא פעל בתפוקה מלאה על שום שמכוח החלטה מושכלת הוא העדיף שלא לגייס כוח אדם זמני נוכח העובדה שבחלוף כמה שנים יוקמו נמלי ים מתחרים.

 

לדברי לין, הוא פנה לממונה על רשות התחרות שלוש פעמים ורק בפעם השלישית זכה למענה, אשר לדבריו, ״הדהים אותי״: ״המענה היה שהטיפול בנמלי הים נעשה במסגרת רחבה של הקמת נמלי ים חדשים בישראל״.

 

לין הוסיף וכתב בדבריו למבקר המדינה כי: ״מאחר ובמבנה תפקודו של הממשל בישראל, הגוף היחיד שיכול היה להורות לנמלי הים לפעול במלוא התפוקה או לפחות ברמת תפוקה סבירה היא רשות התחרות הכלכלית; אי נקיטת עמדה על ידה והימנעות פעולה היתה בבחינת מחדל חמור. העדר שימוש בסמכות סטטוטורית ובמודע על מנת למלא את תפקידה המרכזי כמי שמונעת ממונופול לפגוע באינטרס הציבורי ולהעלות את יוקר המחיה״.