חברות וארגונים רבים ובתוכם מנהלי שרשרת האספקה והרכש נדרשו לשנות בשנתיים האחרונות את תפיסות עולמם ולייצר מענים ומתווי פעולה חדשים ואג׳יליים במטרה לעמוד ביעדיהם העסקיים. המציאות העכשווית וזו הנראית לעין תמשיך ותחייב ביצוע התאמות בתהליכי העבודה, בכלים ובאופן בו נערכים גורמי המקצוע לספק מענה לצרכים ולאתגרים, לצד המשך חוסר ודאות ותנודתיות רבה בסביבה הפנימית והחיצונית כאחד.
המצב הדינמי והשברירי בשווקים השונים, דוגמת אי עמידת ספקים במועדי אספקה, מחסור קריטי בחומרי גלם, רכיבים ומוצרים, תנודות מחיר משמעותיות ועוד, משפיעים על יכולתן של חברות לעמוד ביעדיהן, להישאר רווחיות ומחייבים חישוב מסלול מחדש, תוך הבנה כי המתווה הישן והמוכר של תהליכי רכש וקשרי ספק-לקוח נדרש לעבור שינוי.
במצב המורכב ואפילו הכאוטי שנוצר, הלכה וגברה תלותן של חברות באיכות תפקוד הספקים. חברות רבות הידקו בהתאמה את קשריהן עם הספקים הקיימים, זאת מתוך סברה שהדבר יצמצם את הסיכונים ואת הסיכוי לפגיעה ברציפות הפעילות. בנוסף על כך ובמטרה שלא להיקלע למצב של מחסור בחומרי גלם ו/או רכיבים, הלכו והגדילו החברות את מלאי הביטחון במחסניהם. בעשותן כן, מעמיקות החברות את תלותן בספקים הקיימים, מצמצמות את גמישותן ואת מרחב התמרון העסקי שלהן ולאורך זמן מוצאות עצמן ״שבויות״ שלא בטובתן בסד מצומצם יחסית של ספקים.
למען הסר ספק, אין בכך כדי להטיל דופי באיכותם, מהימנותם ויושרם של הספקים. אך בזירה עסקית-תחרותית, עלינו להיות ערוכים תמיד צעד אחד קדימה, להבין מהם האתגרים שעשויים לעמוד בפנינו ולהיערך בהתאם.
אך גם בזאת אין די. בנוסף על ניתוח והבנת האתגרים העתידיים והחדשים, נדרשת גם היערכות עם כלים, שיטות, יכולות ותהליכים מתאימים אשר יאפשרו לספק מענה הולם. בעולם התעשייתי התקדמו בצעדי ענק (תעשיה 4.0) ושילבו מערכות טכנולוגיות מתקדמות הכוללות רובוטיקה, בינה מלאכותית ולמידת מכונה אשר ייעודן שיפור ודיוק תהליכי הייצור והתפוקה. אבל תהליכי הרכש התומכים את שרשרת האספקה ויכולת הייצור המתקדמת, נשארו כמעט ללא שינוי במשך השנים, ולפיכך הם נותרו מסורתיים, איטיים, מסורבלים ובעיקר מתקשים לספק מענה לצרכים, כאשר המגמות בשווקים הן דינמיות ותזזיתיות.
לאור מצב השווקים בשנתיים החולפות, מצאו עצמם אנשי הרכש עסוקים יותר ויותר בניסיונות לאתר ולאבחן ספקים פוטנציאליים ואיכותיים, אך בהיעדר טכנולוגיה מתקדמת ותומכת מקצה לקצה המשימה היא כמעט בלתי אפשרית. את האתגר הזה ניתן לפצח.
עוד בטרם מגיפת הקורונה וביתר שאת מאז פרוץ המגיפה, חל שינוי רב בעולמות המסחר בכלל ובעסקאות B2B בפרט. המגבלות החברתיות, מגבלות התנועה והריחוק החברתי האיצו באופן חסר תקדים פיתוח ושילוב של מערכות וכלים טכנולוגיים מתקדמים בתהליכי הרכש. ניתוח השוק מצביע על כך שכבר כיום משלמות חברות למעלה מ- 15 מיליארד דולר בשנה על מערכות התומכות בתהליכי רכש ובדגש על ניתוח נתונים, ניתוח סיכונים, מערכות לניהול קשרי ספק-לקוח ועוד. ההערכה היא כי היקף זה יילך ויגבר, הן לאור היתרונות הגלומים בכך והן לאור האתגרים הניצבים בפני הגורמים העוסקים ברכש, בייצוא וייבוא של מוצרים וחומרי גלם.
אבל השינוי האמיתי אינו טמון ביכולת עיבוד הנתונים של תהליכי הרכש כפי שהיה נהוג עד כה. המהפכה האמיתית ושיבוש המצב הקיים מצויים דווקא בשילוב שבין היכולת לאסוף ולעבד מידע עדכני, דינמי ואובייקטיבי ממקורות מידע רבים בכל רחבי הרשת לבין הוספת יכולות מבוססות בינה מלאכותית (AI) בתהליכי הרכש.
שילוב נכון של טכנולוגיות מתקדמות מאפשר ליהנות ממגוון יתרונות ויכולות, דוגמת איסוף מידע עדכני ורב על אודות מגמות השוק מצד אחד וניתוח הצרכים והביקוש מן הצד השני. שילוב הטכנולוגיות מאפשר לאתר ולאבחן באופן אוטומטי, יעיל, מהיר ומתקדם ספקים פוטנציאליים שלא היו מוכרים לנו עד כה, ביצוע פנייה בצורה מהירה ומבוססת אוטומציה במטרה לקבל הצעות מחיר או מידע על חומרי גלם, מחירים, מלאים וזמינות, לנתח בצורה אוטומטית את תשובותיהם ובכך להנגיש לגורמי הרכש את היכולת לפעול בזירות מסחר דיגיטליות מול מנעד רחב ודינמי של תמהיל ספקים איכותיים.
לסיכום, שרשרת הערך כולה חייבת לעבור שדרוג וטרנספורמציה דיגיטלית, שכן אין די בשדרוג תהליכי ליבת הייצור בלבד והכרחי להביא לחזית הטכנולוגית גם את התהליכים התומכים ובראשם הרכש. הדבר יאפשר לאנשי הרכש להיות פרואקטיביים, לנהל ולתמוך את תהליכי הייצור, מתוך גמישות מרבית, הסתכלות מערכתית מבוססת נתונים, יצירת אופטימיזציה ויישום תהליך רכש חדשני ומבוסס אוטומציה, מתמהיל דינמי של ספקים איכותיים.
