כחלק מההליכים לקראת אישור תקציב המדינה, הציג אמש משרד האוצר בפני ראש הממשלה, נפתלי בנט, את עיקרי השינויים המבניים שיתלוו לתכנית הכלכלית לשנים 2021-2022. התכנית נשענת על שלושה עקרונות מרכזיים: עידוד תעסוקה והשקעה בהון האנושי בין היתר על –ידי שילוב אוכלוסיות, הרחבת ההשתתפות בתעסוקה ועוד; פיתוח תשתיות בעולמות התחבורה, הדיור, האנרגיה והטכנולוגיה; ויצירת תנאים תומכי צמיחה במגזר הפרטי והממשלתי דוגמת טיפול ברגולציה, תחרותיות, שדרוג שירותים ציבוריים, ייעול המגזר הציבורי ועוד. התכנית טעונה את אישור ממשלה.
להלן רשימה חלקית של הנושאים שהוצגו:
הפחתת יוקר המחיה - חשיפת המשק לייבוא ורפורמה בתקינה- תכנית חשיפה לייבוא על בסיס מספר עקרונות: התאמה לסטנדרט בינ״ל: מוצר שעומד ברגולציה האירופאית ומשווק באירופה יוכל להימכר בישראל. מעבר להצהרה: כניסת יבוא לישראל על בסיס הצהרה ולא בדיקה מקדימה; העברת כלל מוצרים החייבים בתקן רשמי מבדיקה מקדימה להצהרה. מסלול יבוא מקביל: קביעת חובה לרגולטורים לייצר מסלול ליבואנים מקבילים, שלא באמצעות מסמכי מקור מהיצרן.
אימוץ דו״ח התעסוקה וטיוב ההכשרות המקצועיות- בהתאם להמלצות ועדת התעסוקה לשנת 2030 ועל מנת להגדיל את שיעור התעסוקה ופריון העבודה, מוצע לקבוע יעדי תעסוקה ממשלתיים לשנת 2030 עבור אוכלוסיות מעוטות השתתפות, ולערוך רפורמה מעמיקה במערך ההכשרה המקצועית כך שההכשרות יהיו איכותיות יותר (בהיבטי השמה ופריון), יופעלו בשיתוף מעסיקים ומגזר פרטי ויותאמו לצרכים במשק.
תכנית להפחתת הרגולציה- מדינת ישראל נמצאת בפער פריון מממוצע ה-OECD. חלק מהסיבות הוא תוצאה של נטל רגולטורי חריג ועודף הנובע מתהליכי רגולציה לא אחידים ולא קוהרנטיים, היעדר תכנון ותכלול בין רגולטורים וחוסר התאמה של סטנדרט הרגולציה בישראל לסטנדרט בינלאומי. על מנת להתמודד עם בעיות אלו מוצע: להקים רשות לטיוב רגולציה בעלת סמכות לבקר את זרם הרגולציה החדש ולהשהות רגולציה חדשה עד לאישורה בוועדת שרים לרגולציה. כמו כן, הרשות תפעל ליצירת תכנית רגולציה שנתית, תכלול רגולציה בין הרגולטורים השונים ותפעל להפחתת מלאי הרגולציה הקיים. כלים להפחתת מלאי הרגולציה הקיים: באמצעות קביעת סעיפי שקיעה לרגולציות ישנות ״בעייתיות״, וכן קביעת תכנית שנתית לרגולטורים לצמצום מלאי הרגולציה הקיים. חוק יסודות רגולציה שקובע עקרונות לרגולציה חכמה: חובה לשקול שיקולי תחרות והתאמה לסטנדרט בינלאומי, השפעות על עסקים קטנים, יוקר מחיה, תהליכי רגולציה ועוד. ריסון רגולציה מיידי כהוראת שעה- רגולציות חדשות לא ייכנסו לתוקף בפרק זמן הקרוב, למעט במקרים חריגים.
יצוא קנאביס - בשנים האחרונות הולך ומתרחב השימוש בקנאביס לשימוש רפואי במדינות רבות בעולם ובכללן גם בישראל. במקביל, צוות בין-משרדי שבחן את הנושא מצא כי למדינת ישראל יתרון מהותי על פני מדינות מתחרות בהיבטי רמת המו״פ, רמת הידע ורמת הרגולציה של התחום, שיוכלו לסייע בהפיכת המוצרים הישראלים למובילים עולמיים ואף לסטנדרט בינלאומי. עם זאת, נראה שלאור חסמים שקיימים בתחום, פוטנציאל זה טרם מומש. מטרת ההחלטה לקידום ייצוא הקנאביס הרפואי היא להסיר את החסמים הקיימים, באופן שיאפשר לחברות הקנאביס להרחיב ולגוון את אפשרויות היצוא, ובכך לאפשר את פיתוח תעשיית הקנאביס בישראל בפרט, ופיתוח הכלכלה הישראלית ככלל. זאת, תוך שמירה על ההוראות הנוגעות לשמירה על ביטחון הציבור ועל אינטרסים ציבורים אחרים.
מעבר לאנרגיה ירוקה - במטרה לעודד מעבר לאנרגיה נקיה באמצעות ייצור חשמל יעיל וירוק ומעבר לתחבורה חשמלית ולשם הגברת ההשקעה בתשתיות כחלק מאסטרטגית היציאה ממשבר הקורונה, מקדם משרד האוצר החלטת ממשלה ותיקוני חקיקה נלווים הכוללים שורת הקלות רגולטוריות והסרת חסמים לקידום משק חשמל ירוק.
הכנת תשתית למעבר לתחבורה חשמלי: כל דייר בבניין משותף יהיה רשאי להתקין תשתית לצורך הקמת עמדת טעינה לרכב חשמלי, ללא צורך בהסכמת יתר הדיירים. חיוב כל בניין חדש בהנחת תשתית בסיסית הנדרשת להתקנת עמדות טעינה לרכב חשמלי. קידום תשתיות הנדרשות לטעינת אוטובוסים חשמליים תהיה בהליך מזורז. בחינה וקידום שינויי מיסוי נדרשים לאור המעבר לתחבורה חשמלית וכן קידום מנגנון יעדים להפחתת פליטות ליבואנים ויצרנים.
