במסגרת המיזם המשותף היוצא לדרך בימים אלה יופעל מודל עבודה חדשני שיספק מענה לחסמים של התעשייה היצרנית. הפעילות תבוצע תוך מיקוד ענפי ויצירת תיק 360° המותאם לענף, מינוף של שותפויות אזוריות, זיהוי יתרונות יחסיים של תעשיות הפועלות באזור מסוים וחיבור למיזמים קיימים.
במיזם ישתתפו כל היחידות הרלוונטיות בטכניון ויופעלו מועדוני חדשנות ייעודיים לפי תחומי מחקר וענפים. בשלב זה הוקצו למיזם 4 מיליון שקל, ועלות התוכנית לכל מפעל נאמדת בסדר גודל של 70-35 אלף שקל.
צוות משותף בהובלת מינהל תעשיות במשרד הכלכלה והתעשייה והטכניון ערך בשנה האחרונה בדיקה מעמיקה של צורכי החדשנות בתעשייה באזור הצפון ושל יכולתה של האקדמיה לתת מענה לצרכים אלה. הבדיקה כללה מפגשים בכ-100 מפעלי תעשייה באזור הצפון בהשתתפות חוקרים מהטכניון. בפגישות זוהו החסמים המונעים מימוש של שיתופי הפעולה כיום ומופו כיוונים פוטנציאליים לעבודה משותפת.
ממצא מרכזי שעלה מעבודה זו הוא כי תעשייה יצרנית, בדגש על תעשייה לא עילית, אינה מצליחה להגיע למיצוי הפוטנציאל הטמון בשיתופי הפעולה עם האקדמיה. בזמן שחברות הייטק וחברות תעשייה עילית מעורבות בכ-90% משיתופי הפעולה עם האקדמיה, חברות תעשייה לא עילית מתקשות להתגבר על חסמים שונים ומגיעות לאחוזים נמוכים ביותר של שיתופי פעולה.
בין החסמים שזוהו: פערים במשאבי הניהול, פערי שפה בין אנשי התעשייה לאנשי האקדמיה, פערים בתמריצים של הצדדים השונים לקדם שיתופי פעולה וכן מורכבות בירוקרטית הכרוכה ביצירת שיתופי פעולה מסוג זה.
השוואה בין-לאומית של נתוני הוצאה על מחקר ופיתוח בתעשייה נותנת משנה תוקף לפערים שזוהו. מניתוח נתוני השקעות במחקר ופיתוח בקרב מדינות ה-OECD עולה כי בעוד ישראל מובילה בעולם בשיעור הוצאה על מחקר ופיתוח בכלל ענפי המשק, היא משתרכת מאחור בשיעור ההוצאה למו״פ בתעשייה היצרנית שאינה עילית. בענפי תעשייה אלו ישראל ממוקמת במקום ה-17 בקרב מדינות ה-OECD עם שיעור הוצאה של 3.3% ביחס לתוצר באותם ענפים, זאת בהשוואה ל 8%-9% במדינות המובילות.
האצת החיבורים בין האקדמיה לתעשייה מוטת הייצור תוביל להאצה של הטמעת החדשנות בענפים אלו, לצמצום הפערים הקיימים מול העולם ולהגברת כושר התחרות ורמת הפריון.
