בשבוע האחרון פורסם כי טורקיה מהדקת את חרם הסחורות כנגד ישראל. חרם הסחורות הוא כמובן דו- סטרי: משלוח מטענים מטורקיה לישראל (משלוחי יבוא לארץ) ומשלוחי יצוא של מטענים מישראל לטורקיה.
עם ההכרזה על כוונתו של נשיא טורקיה להטיל חרם על הסחר עם מדינת ישראל הערכתי שהחרם לא יחזיק מעמד לאורך זמן שכן את הסכם הסחר בילטרלי שבין טורקיה לישראל ארדואן לא ביטל. כמו כן, טורקיה משופעת בחברות גלובליות בינלאומיות, חברות מובילות בתעשיית הרכב העולמית כגון טויוטה, יונדאי, רנו וחברות כמו יוניליוור ועוד. הערכתי בזמנו שהחברות הגלובליות לא יאפשרו לארדואן לנהל את מלחמותיו הפוליטיות על גבן. טעיתי. חרם הסחורות על ישראל חי נושם ובועט ואף מתהדק.
חרם הסחורות התחיל במאי 2024 ובתקופה הראשונה הראש היהודי ״המציא לנו פטנטים״. את האפשרות לייבוא מטענים דרך הרשות הפלסטינית תוך שיתוף פעולה עם גורם מקומי רבים וטובים ניצלו. כמו כן בוצעו לא מעט משלוחי יבוא דרך נמל של מדינה אירופאית, ומשם המשיך המטען את דרכו ליבואן הישראלי עם שטר מטען חדש לאחר ביצוע שטעון. דרך דומה רק בתמונת ראי עשו גם מטעני יצוא של מוצרים תוצרת ישראל בדרכם מישראל לטורקיה. היצואן הישראלי פעל במקרה זה בשיתוף פעולה עם ישות אירופאית אליה הוא קשור בין אם זו חברה קשורה, סוכן או כל גורם אחר.
מטען היה יוצא מישראל לנמל אירופאי כלשהו - נמל נוח ויחסית קרוב כגון נמל פיראוס או נמל קופר, ושם היתה מתבצעת פעולת שטעון ומכירה מחדש שמבוצעת על ידי הגורם האירופאי ללקוח הסופי בטורקיה.
אבל, כאמור, הרשויות בטורקיה מהדקות כעת את החרם ומתייחסות אליו ברצינות יתרה. הרשויות בתורכיה יקפידו מעתה על הצגת הצהרה חתומה על ידי משרד הכלכלה הפלסטיני. הצהרה זו מוצגת טרום היצוא מטורקיה ומאשרת כי המטענים מיועדים לרש״פ בלבד. משרד הכלכלה הפלסטיני ידרוש מצדו כי היבואן פלסטיני יתחייב כי כל הטובין אותם הוא מייבא יהיו בשימוש בשוק הפלסטיני בלבד. במידה והתחייבות זו תופר יינקטו מולו צעדים משפטיים ואפיק הייבוא מטורקיה ייחסם בפניו. המשמעות היא האפיק הפלסטיני נחסם.
האופציה היחידה אם כך שנותרה לייבוא טובין מטורקיה היא דרך מדינה שלישית ותכלול יישות במדינה אירופאית שתהיה היישות המקבלת למטען הטורקי. יישות זאת תבצע התרת מכס, מכירה ושילוח חדש מנמל הביניים האירופי לנמל ישראלי.
גם על היצוא לטורקיה באמצעות יישות אירופאית ושטעון בנמל אירופאי מערימים הרשויות בטורקיה קשיים. הרשויות בודקות כעת מה היה נמל המוצא של המכולה שהגיעה לנמל הטורקי. מטען שנמל הטעינה שלו היה נמל ישראלי ייחסם בכניסה לטורקיה.
הפתרון למצב שנוצר הוא פתרון יקר ולא נוח. על היישות האירופאית הרשומה כמקבלת המטען לבצע שחרור בפועל של המטען מפיקוח המכס עם הגעתו לנמל האירופאי. לאחר מכן יש לבצע ריקון פיזי של המכולה, המכלת המטען מחדש במכולה אחרת וביצוע פעולה שילוחית חדשה ונפרדת. לאחר מכן נמל הטעינה יהיה הנמל האירופי, ה- SHIPPER השוגר יהיה יישות הביניים האירופית ונמל היעד יהיה נמל בטורקיה. הפעולה הדו-שלבית הזו הופכת את עסקת הייצוא לעסקה מסורבלת ויקרה. על היצואן לבצע בדיקת עלויות מדוקדקת על מנת לבחון את כדאיותה של העסקה. ייתכן כי עבור טובין בעל ערך נמוך כל התהליך יהפוך לבלתי כלכלי בעליל.
בעיה נוספת אותה יש לקחת בחשבון היא הקושי בליווי המטען שנשלח מישראל לטורקיה בתעודת תנועה EUR 1 / EUR MED או בהצהרת מקור. יתכן לפי כך שגם מוצר שמדינת המקור שלו היא ישראל יהיה חייב בתשלום מכס בכניסה לטורקיה וזאת על אף הסכם הסחר שבין ישראל לטורקיה. תשלום המכס - אותו ייאלץ לשלם הלקוח הטורקי בנוסף לעלויות שילוח גבוהות כפי שפורט לעיל - מטילות בספק רב את הכדאיות הכלכלית של רבות מעסקאות היצוא מישראל לטורקיה.
עבור מספר מלקוחותיי המייבאים ומייצאים מטורקיה בחנו לעומק את כל האופציות האפשריות תוך בחינת עלויות מדוקדקת, ואני חייב להודות שלא עבור כולן מצאנו פתרון שיצדיק כלכלית את ביצוע העסקה. יחד עם זאת לעתים העיסקאות בוצעו בכל זאת וזאת משיקולים מסחריים, שיקולים של שמירת שווקים וכדומה, וזאת למרות שמבחינה כלכלית לא היתה הצדקה לביצוע העיסקה.
