ציבור היבואנים, כמו כלל הציבור בישראל, ״מופצץ״ חדשים לבקרים בהוראות רגולציה שונות. תחומים שבעבר לא אוסדרו -הוכפפו להוראת חדשות, נהלים חדשים -נכתבו, אמצעי אכיפה מינהליים שלא ננקטו בעבר - ננקטים, חובות דיווח שונות - נקבעות, ועוד ועוד. האם זה נחוץ? האם זה חיוני? האם מישהו בודק את העניין? ובכן, התשובה היא חיובית ולכך נקדיש את הדברים הבאים.

ביום 22.10.2014 קיבלה ממשלת ישראל את החלטה 2118 והיא עוסקת בהפחתת הנטל הרגולטורי. בהחלטת הממשלה נקבע כי כל רשות מינהלית בממשלה המוסמכת ליזום או לקבוע רגולציה או לתת היתרים, רישיונות וכיוצא מחוייבת לבחון את העלות הישירה הנובעת מתהליכי העבודה מול הרגולטור. היא מחויבת לבדוק מהי העלות הנובעת מחובות דיווח, הגשת בקשות וטפסים, קבלת היתרים, זמני המתנה וכדומה, וכן את העלות עמידה בדרישות הרגולציה והעלות הישירה הכרוכה בעמידה בדרישות התוכן של הרגולציה. בהחלטת הממשלה נקבע כי על כל רשות מינהלית להפחית בנטל הרגולטורי הקיים, ולהכין תכנית חומש להפחתת הנטל הרגולטורי, כך שהתוכנית השנתית תגרום בסופו של יום להפחתת העלות הרגולטורית ב-%.25.

לשם כך, נדרשת הרשות המינהלית לבצע הערכת השפעות רגולציה חדשה, בשמה הלועזי – RIA    Regulatory Impact Assessment - ולשקול גם בחירה בחלופה המפחיתה את הנטל הרגולטורי.

התהליך לא הסתיים כאן: ביום 23.12.2018 קיבלה ממשלת ישראל החלטה  נוספת, שמספרה ,4398 והיא עוסקת ברגולציה חכמה. מהי אותה רגולציה חכמה? נאמר שם כך: רגולציה חכמה תשאף להביא לתועלת מקסימלית למשק ולחברה, המאזנת בין כלל האינטרסים הציבוריים ועל פי ניהול סיכונים, תוך הבאה בחשבון של חלוקת התפקידים והאחריות בין הרגולטור למפוקחים.

רגולציה חכמה תתייחס למעגל החיים הרגולטורי - גיבוש הרגולציה, יישום הרגולציה והממשק עם המפוקחים, ניהול הבקרה והמידע, תהליכי הפיקוח והאכיפה ובחינה תקופתית של השגת מטרות הרגולציה והשפעותיה.

רגולציה חכמה תתבסס על נתונים תומכים לטובת ניתוח מיטבי של הבעיה, הגדרת מטרות ברורות והאפשרות להשגתן, בחינה של השפעות וחישוב עלויות ותועלות לאינטרס הציבורי, ותתבסס על רגולציה ופרקטיקות בין-לאומיות בהתאמה למשק הישראלי.

רגולציה חכמה תהיה עקבית, ודאית, נגישה ובהירה לציבור, תנוהל באמצעים טכנולוגיים ותשאף למתן שירות מיטבי, קיצור תהליכים, הפחתת בירוקרטיה, הטמעת מטרות הרגולציה ועידוד היענות אצל המפוקחים. רגולציה חכמה תפעל להגברת התיאום, שיתוף פעולה והעברת המידע בין הרגולטורים השונים וצמצום של חפיפות וסתירות, תוך דגש על הפחתת עומס בירוקרטי בעבודת הממשלה ובלוח זמנים אפקטיבי.

רגולציה חכמה תפעל להגברת האמון בין הממשלה למפוקחים ולציבור, תוך שיתוף ציבור ושקיפות.

אלו אינם דברים הנשארים באוויר כמליצות יפות. מדוע? כי אחד ההיבטים החשובים ביותר של החלטות הממשלה הנ״ל בעניין הרגולציה הוא נושא השקיפות. נקבע כי הרשות הממשלתית נדרשת לפרסם את טיוטת הרגולציה ואת דוח ה-RIA הרלבנטי באתר קשרי ממשל להערות הציבור לתקופה שלא תפחת מ-21 יום טרם קביעתו, אלא אם כן היועץ המשפטי של המשרד קיצר תקופה זו מטעמי דחיפות או צורך חיוני. הודגש כי לא תפורסם טיוטת רגולציה באתר קשרי ממשל או באתר המשרדי ללא דוח RIA מצורף, ככל שהיא מחויבת.

רגולציה שלא תהיה חכמה, ולא יתלווה לה דוח RIA כנדרש עלול להיכשל עוד בשלב כתיבתה. המאסדר-הרגולטור שוב אינו יכול סתם כך להניע רגולציה חדשה. הוא חייב להכין דוח RIA מסודר ולפרסם אותו ולאפשר להגיב עליו. באמצעות כך, יכול הציבור להגיב לטיוטת הרגולציה המוצעת ולהשפיע עליה, לבחון את החלופות, ולהציע חלופות אחרות [לרבות העדר אסדרה].

ולא רק זה. רגולטור שלא יפעל בדרך שנקבעה בהחלטות הממשלה, לא יכין דוח RIA כנדרש, ולא יעמיד את מלוא המידע לציבור, עלול להיתקל בביקורת שיפוטית קטלנית, שתפסול את הוראת הרגולציה החדשה ותחזיר את הרגולטור לבצע ״שיעורי בית״ כנדרש.

הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים. בדוא"ל  Gill.Nadel@goldfarb.com ו/או בטלפון 03-6089979.