שנת 2020 הייתה שנה קשה לעולם שרשרת האספקה. שנה בה מנהלי שרשרת האספקה חוו מחסור בחומרים, שיבושים בזמני אספקה ועליות מחירים חדות של מוצרים ושירותים. בשנת 2020 עולם הייצור והמסחר חווה שינויים ותמורות להם הוא נדרש לבצע התאמות, אולם האם שנת 2021 עשוייה להיראות שונה בהיבטים אלה? לכאורה קמפיין חיסוני הקורונה המרשים והצהרות כאלו או אחרות של פוליטיקאים על החזרת המשק לפעילות עשויים לסמן את האור בקצה המנהרה ולהוות מקור לאופטימיות. ניצני מגמת החזרה לשגרה שמלפני תקופת המשבר נראים מפעם לפעם, אולם הקשיים והאתגרים ממשיכים לצוף וללוות את המשק הישראלי ואת העולם כולו עמוק אל תוך שנת 2021. נראה שהמציאות אליה נקלע העולם בשנה שעברה ממשיכה להתקיים גם השנה ועשויה להכתיב תמורות ומגמות לשנים הבאות.
אחת הבעיות המרכזיות שגרמו לשיבושים בעולם הסחר הינה המחסור החמור במכולות ההובלה הימית. כבר באמצע שנת 2020 כמות המשלוחים של ציוד מיגון אישי כדוגמת מסיכות, כפפות, חומרי גלם וציוד המשמש לעבודה מרחוק עלתה באופן משמעותי, אולם מנגד קצב ייצור הסחורות וייצואן מאירופה ומארה״ב ירד וגרם לכך שמכולות שיצאו מלאות מסין, לא חזרו ליעדן ונשארו ריקות במצב המתנה בנמלים שונים ברחבי העולם. המחסור במכולות הוליד תופעות נלוות ובהן שליחת מכולות קטנות יותר לעבר יעדים כדוגמת ישראל והארכת מסלולי השילוח שכללה עצירות ביניים לפריקת סחורות ביעדים כדוגמת סינגפור ויוון שהביאו לעיכובים נוספים בהגעת הסחורה.
מחסור נוסף מוכר נגרם כידוע מעליית מחירים ועיכובים שמקורם בצמצום היקפי הטיסות וסגירת השמיים למטוסי נוסעים. לפני משבר הקורונה ערוצי השילוח של מטענים באוויר היו מבוססים על כ-40% במטוסי מטען וכ-60% במטוסי נוסעים. במהלך המשבר יותר ויותר מטוסי נוסעים הוסבו באופן זמני למטוסי מטען כחלק מההתמודדות עם המחסור בקיבולת, אולם הסבה זו עדיין לא מנעה לחלוטין את התייקרות המחירים המשמעותית הנוכחית. צמצום הקיבולת של השילוח בהטסה הוסיף ללחץ הקיים על השילוח הימי ואף הגביר אותו. על כן מחירי ההובלה ממשיכים להיות גבוהים בהתאמה לקיבולת מטוסי הנוסעים שאינה עולה בהיקפה.
