בצד החזרה ההדרגתית של חברות תעופה זרות כדי לטוס לישראל וממנה, אישרה אתמול הממשלה תקציב לפרויקטים להרחבת התשתיות הטרמינליות ולהקמת הזרוע החמישית בטרמינל 3 להשלמת המבנה האווירי, ומאות מיליונים עבור המעברים היבשתיים
התקציב מיועד לשדרוג והרחבת תשתיות התעופה בישראל, בעיקר לנמל התעופה בן גוריון, אך כולל גם השקעות משמעותיות בנמל התעופה רמון ובנמל התעופה בחיפה, כמו גם לפיתוח מעברי הגבול היבשתיים כגשר לשלום. שרת התחבורה מירי רגב: ״מדובר בתקציב משמעותי שיאפשר פיתוח ושדרוג השערים האוויריים של ישראל, כך שיעמדו בשורה הראשונה של נמלי התעופה בעולם, כך גם במעברים היבשתיים שישמשו כגשר לשלום בטוח״
בצד החזרה ההדרגתית של חברות תעופה זרות כדי לטוס לישראל וממנה, אישרה אתמול (יום א׳) ממשלת ישראל, תקציב של כ- 7.2 מיליארד שקל לפיתוחים נוספים ומשמעותיים של נמלי התעופה בישראל ומאות מיליונים עבור המעברים היבשתיים. ההחלטה התקבלה לאחר עבודה יסודית של שרת התחבורה מירי רגב, מנכ״ל המשרד, משה בן זקן, ומנכ״ל רשות שדות התעופה, שרון קדמי.
בשדה התעופה נתב״ג – השער המרכזי של ישראל לעולם – יבוצעו במסגרת התקציב, פרויקטים להרחבת התשתיות הטרמינליות במטרה להגדיל את קיבולת הנוסעים ולשדרג את תשתיות הבידוק והניהול. עוד ניתנו תקציבים לפרויקט אחוד הבקרות (יב״ר) – הקמת יחידה ראשית חדשנית לניהול ובקרה משולבת, שתשפר משמעותית את היעילות התפעולית והביטחונית בשדה התעופה, תבוצע התאמת מערכות מיון המזוודות ומערכות הבידוק הטכנולוגי לדור חדשני ומתקדם. בנוסף אושרו הקמת הזרוע החמישית בטרמינל 3 להשלמת המבנה האווירי, החלפת 24 גשרי עליית נוסעים למטוסים בשלוחות C, B וD. , שדרוג טרמינל 1, הוספת שטחי חנייה והמשך פיתוח מערכות לניהול ובקרה מתקדמות.
בנוסף על השיפורים בנתב״ג, התקציב כולל גם שדרוגים משמעותיים בנמל התעופה רמון ובנמל התעופה חיפה, שיתמכו בהגדלת קיבולת הנוסעים והמטענים ויהוו חלופה ותוספת לפעילות האווירית בישראל. לאחרונה שופץ שדה התעופה בחיפה בצורה משמעותית וכבר החלו בו טיסות מסחריות לחו״ל על ידי חברת התעופה החדשה, ״אייר חיפה״. הממשלה אישרה גם את ההצעה הנוספת של שרת התחבורה מירי רגב, לפיתוח מעברי הגבול היבשתיים בסך של 586.6 מיליון שקלים.
שרת התחבורה מירי רגב: ״אני מברכת את ראש הממשלה בנימין נתניהו, את שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ ואת חברי הממשלה על אישור התקציבים האסטרטגיים האלו. מדובר בתקציבים משמעותיים שיאפשרו את פיתוח ושדרוג השערים האוויריים של ישראל כך שיעמדו בשורה הראשונה של נמלי התעופה בעולם. לאחר פירוק ציר הרשע, אנו עדים למגמה גוברת של חזרת חברות תעופה לטוס לישראל וממנה. משיחות שקיימתי עם שרי תחבורה וחברות תעופה ברחבי העולם, אני מעריכה שמגמה זו תמשיך להתחזק. ברוח החזון שלי לנגישות תחבורתית באוויר, ביבשה ובים, תקציב זה יסייע לפיתוח תשתיות חדשניות, בטוחות ומתקדמות. כך גם במעברי הגבול היבשתיים שישמשו גשר למסחר, לתיירות ולשיתוף פעולה בין המדינות המתונות במזרח התיכון וישמשו בעזרת השם בעתיד גם כגשר לשלום בטוח. אני מודה ליו״ר ולמנכ״ל רשות שדות התעופה ולכלל עובדי הרשות על מחויבותם להמשך פעילות רציפה ובטוחה באוויר וביבשה, גם בתקופה מאתגרת זו מאז ה-7 באוקטובר״.
ההשקעה בתשתיות התעופה בישראל צפויה להוביל לשדרוג דרמטי בנמלי התעופה ולשיפור חוויית הנוסעים. לצד המענה לצמיחה הצפויה במספר הנוסעים, התקציב יתמוך גם בחיזוק מעמדה של ישראל כשער מרכזי לעולם, תוך התאמה לסטנדרטים בינלאומיים מתקדמים.
התקציב שאושר לשדרוג שדות התעופה כולל התחייבות בהיקף של 7.166 מיליארד שקל, מתוכם 943.6 מיליון שקל במזומן לשנת 2025. תקציב של 3.66 מיליארד שקל לביצוע מיידי ו-3.5 מיליארד שקל נוספים שיוקפאו, עם אפשרות לשחרור בהתאם לצרכים ואישורים עתידיים. הממשלה הסמיכה את שרת התחבורה והבטיחות בדרכים להאציל סמכויות לסמנכ״ל כלכלה במשרד התחבורה, ואת שר האוצר להאציל סמכויות לרכזת תחבורה באגף התקציבים, לצורך גמישות תקציבית במהלך השנה.
מאות מיליוני השקלים שאושרו לשדרוג מעברי הגבול נבעו מההערכה היסודית של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים כי תנועת הנוסעים במעברי הגבול היבשתיים בישראל בשנה הנוכחית, 2024, צפויה להגיע ל- 4.6 מיליון נוסעים ובשנה הקרובה, 2025, היא תגדל משמעותית וצפויה להסתכם בכ- 5.6 מיליון נוסעים. כמו כן, התחזית לתנועת מטענים במעברי הגבול היבשתיים בשנת 2024, תעמוד על 151,412 משאיות ובשנת 2025 תסתכם בכ-164,000 משאיות.
במסגרת תכנית הפיתוח של הרשות לפעילות מעברי הגבול, כלולים פרויקטים שנועדו לטובת הגדלת קיבולת ושיפור השירות לציבור. ביניהם, הקמת הטרמינל באלנבי, שיפוץ והרחבת שני אולמות היוצאים במסוף אלנבי ותכנון והקמת מערכת מסועים לשינוע תפזורת במסוף אלנבי. התקציב המעודכן מיועד גם לביצוע פרויקטים חדשים ולתגבור פרויקטים קיימים.
