בשנים האחרונות נכנסו לתוקף מספר רפורמות בתחום התקינה: רפורמה ראשונה נכנסה לתוקף בחודש יוני 2022 והיא מכונה גם בשם ״רפורמת קסיס״. רפורמה נוספת - ״רפורמת לא עוצרים בנמל״ נכנסה לתוקף ביולי 2024 ואילו הרפורמה השלישית - רפורמת ״מה שטוב לאירופה - טוב לישראל״ נכנסה לתוקף בינואר 2025. 

לאחר שקיבלתי פניות מיבואנים רבים שהסתבכו משום שלא ידעו כיצד להתמודד עם הרפורמות השונות שנכנסו לאחרונה לתוקף בתחום היבוא ולא הבינו את משמעות קודי השחרור השונים, החלטתי לכתוב מאמר בנושא.

נכון, יש אכן יתרונות והקלות רבות במסגרת הרפורמות ביבוא אך יחד עם זאת האחריות היא כבדה ביותר. לא מעט יבואנים שלא הפנימו את חשיבות ההקפדה על הנהלים והתקנות, שחררו טובין בקודי פטור שונים גם במקרים בהם הם לא עמדו בכללים הנדרשים. למשל, לשחרר טובין תחת ״קוד 60״ זה  קל ומפתה - סך הכול הנחיה מתאימה לסוכן המכס. אבל, והוא אבל גדול, מגיע כאשר אותו יבואן שלא הקפיד על הנהלים ושחרר בקוד 60 מבלי שאכן עמד בדרישות של קוד 60 ייפול לבדיקה מדגמית של בקרי משרד הכלכלה, הסנקציות עמן יצטרך להתמודד הן חמורות ביותר כגון עיצומים כספיים בסכומים  מאד גבוהים וזה עוד לפני שהזכרנו את הסטטוס של ״יבואן מפר אמון״ על כל הכרוך בכך. המשמעויות של הכרזה על יבואן כעל ״יבואן מפר אמון״ הינן בעלת השלכות קשות ביותר על היבואן. מצ״ב לינק למאמר של עו״ד גיל נדל בנושא  ״יבואן מפר אמון״.

כל אחת מהרפורמות מהווה נדבך נוסף בצעדי ההקלה על תהליכי היבוא ועל ההתמודדות עם דרישות התקינה הקיימות על מוצרים המיובאים לישראל ואמורה לסייע בהפחתת יוקר המחייה. אך יש לזכור כי לצד ההקלות ביישום הרפורמות השונות קיימים גם סיכונים ליבואנים  - סיכונים שאסור להקל בהם ראש ואשר יפורטו בהמשך.

הנקודות העיקריות ב״רפורמת קסיס״ שנכנסה לתוקף ביוני 2022

מעבר של מוצרים רבים מקבוצת תקינה 1 לקבוצות 2 ו-3. מסלול בו מסתפקים בהצהרת היבואן עבור כ-80% מהתקנים. בקבוצת תקינה 2 נדרשת בדיקת דגם והצהרת היבואן עבור התאמת המוצר לדגם שנבדק. בקבוצת תקינה 3 נדרשת הצהרת היבואן ללא צורך בבדיקה (פירוט בהמשך המאמר).

אימוץ מסלול קסיס - במסגרת הרפורמה ניתן יהיה לייבא מוצרים עליהם חל תקן רשמי אם הוא מתאים לדרישות תקנים בין-לאומיים שאומצו בתקן הרשמי. אכיפת דרישות החוקיות  תתבצע על סמך הצהרת היבואן בלבד, ולא על סמך ביצוע בדיקות בפועל. על מנת לייבא טובין במסגרת מסלול קסיס יש צורך  להגיש תעודת בדיקה ממעבדה מוכרת בחו״ל או ממכון התקנים. כמו כן, נדרשת הצהרת יבואן כי הטובין במשלוח זהים לטובין שנבדקו. שימו לב - הדבר נכון אך ורק לגבי מוצרים המופיעים ב״רשימה החיובית״.

מהי ״הרשימה החיובית״? הרשימה החיובית הינה רשימה המפרטת את מספרי התקנים ואת התנאים הנדרשים לשם יבואם במסגרת הרפורמה במסלול קסיס. מפורטות גם התעודות והמסמכים הנדרשים לצורך שחרור טובין אלה.

הנקודות העיקריות ברפורמת ״לא עוצרים בנמל״ שנכנסה לתוקף ביולי 2024

במסגרת הרפורמה בוטלה החובה להירשם במרשם היבואנים. היבואן אינו צריך עוד לשדר בקשה להתרה במערכת מסלול אלא סוכן המכס יזין בעת התרת המכס קוד ייעודי לצורך שחרור הטובין, כמובן על פי הנחיות היבואן.

רפורמת ״לא עוצרים בנמל״ מתייחסת בעיקרה למוצרים המפורטים בקבוצות תקינה 2 ו-3. לא חל שינוי בנהלים בייבוא מוצרים שהם מקבוצה 1 וביבוא מוצרים מקבוצת יבוא 4. המוצרים המופיעים בקבוצה 1  יהיו עדיין חייבים בבדיקת דגם ובדיקת משלח של מעבדה מקומית, וכמובן חייבים בהחזקת תיק מוצר לכל דגם.

גם לגבי המוצרים בקבוצת יבוא 4 לא חל שינוי ובהם הפטור הוא אוטומטי. מוצרים השייכים לקבוצות תקינה 2 או 3 יוכלו לעבור את התרת המכס באחת הדרכים הבאות: לבחירתו של היבואן לשחרר גם מוצרים מקבוצת ייבוא 2 ו-3 בנוהל של מוצרים מקבוצה 1. דהיינו, המוצר ייבדק על ידי מעבדה מוכרת בארץ, תבוצע בדיקת דגם ותבוצע בדיקה למשלוח. הזכות לבחור במסלול זה קיימת לבחירתו של היבואן.

החלופה האחרת היא לשחרר את הטובין על בסיס הזנת קוד פטור ייעודי  אותו יזין סוכן המכס במהלך שידור הצהרת הייבוא. כמובן שהזנת הקוד הייעודי תבוצע אך ורק על פי בקשתו של היבואן ובאישורו.

בחלופה זו לא משודרת בקשה במערכת מסלול ליבוא הטובין לא מבוצעת כל בדיקת התאמה לדרישות התקן ולא נדרש אישור הממונה על התקינה. טובין אותם ניתן לשחרר באופציה של הזנת קוד פטור ייעודי אלו רק המוצרים אשר לגביהם  מצוין בצו יבוא חופשי כי עבורם קיימות שתי האופציות - ״אישור ת״ר או הצהרת ת״ר״ (ת״ר – תקן רשמי). גם בקבוצות ייבוא 2 ו-3 עדיין נותרה על כנה הדרישה לתיק מוצר. עבור המוצרים שבקבוצה 3 קיים פטור מצירוף תעודת בדיקה לתיק המוצר. פורסם כהוראת שעה שהינה  בתוקף עד 31 ביולי 2025. לפי הוראת השעה יש פטור משמירת תעודת בדיקה כחלק תיק המוצר.

אכיפת הנתונים בדיקת הנתונים ואימות הנתונים לא מבוצעים על ידי המכס בתהליך ההתרה אלא על ידי בקרי משרד הכלכלה. הזכרנו רבות את החשיבות באחזקת תיק מוצר. מצ״ב לינק דוגמה לתיק מוצר. 

מה הם קודי הפטור העיקריים במסגרת רפורמת לא עוצרים בנמל?

קוד 60 – שחרור טובין בקוד 60 יכול להתבצע אך ורק כנגד הצהרת היבואן ובתנאי שיש בידי היבואן תיק מוצר. לא נדרשת בדיקה ולא נדרש אישור הממונה. הקלדת הקוד מהווה למעשה הצהרה מטעמו של היצואן כי הטובין עומדים בדרישות חוקיות היבוא.

קוד 61 - מיועד ליבוא טובין המיועדים ליצוא.

קוד 62 - מיועד ליבוא טובין המיועדים למחקר ופיתוח. על מנת לשחרר טובין בקוד מחקר ופיתוח על היבואן לעמוד בתנאים מסוימים שנקבעו. לא כל חברת הייטק שבפועל ייתכן ואכן מבצעת מחקר ופיתוח בהכרח תוכל לשחרר טובין בקוד 62.

קוד 63 - מיועד לטובין עליהם התקן לא חל (תל״ח).

קוד 64 - מיועד לשחרור טובין המשמשים כדוגמאות ואינם מיועדים לשיווק והפצה

רפורמת מה שטוב לאירופה - טוב לישראל

מסלול התרת הטובין על פי רפורמת ״מה שטוב לאירופה - טוב לישראל״ הוא מסלול חלופי למסלולים האחרים. יחד עם זאת מדובר במסלול אופציונלי בלבד, דהיינו, אין חובה לשחרר טובין על פי נהלי רפורמה זו. מוצרים אותם ניתן להתיר מכס על פי רפורמת מה שטוב לאירופה הינם מוצרים אשר הוגדרו כמוצרים עליהם חלה הרפורמה .

לא כל המוצרים הכלולים ברפורמה זו יוכלו לעבור התרה במסגרת הרפורמה. עם כניסת הרפורמה לתוקף ב-1 בינואר 2025, הרפורמה הגדירה מספר פעימות לפיהן קבוצות שונות של מוצרים תיכנסנה למעגל המוצרים אותן ניתן לשחרר על פי הרפורמה.

מוצרים המשוחררים על פי רפורמה זו יתאימו לכל דרישות האסדרה הרלוונטיות לאותו המוצר. מדובר באסדרות אירופאיות לגביהן אושר שיחולו בישראל. חשוב לוודא האם המוצר אותו אנו מבקשים להתיר מפיקוח המכס הוא בקבוצת מוצרים שהאפשרות לשחרר אותם על פי האסדרה האירופית כבר נכנסה לתוקף (על פי הפירוט התוספת החמישית לחוק התקנים. ראו לינק).

מוצרים לגביהם ישנה דרישת סימון בחוק הגנת הצרכן (צו סימון מוצרים) יהיו נדרשים לסימון בהתאם. דרישת סימון המעוגנת בתקן הישראלי שחל על המוצר - דרישה זו לא תהיה רלוונטית עוד מאחר וכל השחרור מתבצע במסלול עוקף תקינה ומתבצע במסלול התאמה לאסדרה האירופאית. באשר למכשירי חשמל - כמובן שנשארת בעינה הדרישה להתאמה לדרישות רשת החשמל הרלוונטיות הקיימות במדינת ישראל.

לפיכך, ליבואן הישראלי קיימות היום שלוש חלופות לשחרור טובין החייבים בת״ר בכפוף למגבלות שציינו:

1. המוצר נבדק על ידי מעבדה מוכרת בישראל ונמצא כעומד בדרישות התקן. יש לוודא קיומו של תיק מוצר הכולל בין השאר תעודת בדיקה
2. עמידה בתקן זר על בסיס בדיקה שבוצעה על ידי מעבדה זרה מוכרת למוצרים המופיעים ברשימה החיובית. יש לוודא קיומו של תיק מוצר הכולל בין השאר תעודת בדיקה.
3. המוצר עומד בדרישות האסדרה האירופית המוכרת בישראל. אין צורך להצטייד בתעודת בדיקה מאחר והשחרור לא מתבצע על בסיס התאמה לת״ר אלא על בסיס אסדרה אירופית - מסלול עוקף תקן.

כיצד נדע איזה תקן חל על המוצר אותו אנו מייבאים ובאיזה חלופות ניתן להשתמש?

1. בדיקת פרט המכס של המוצר (מומלץ להיעזר בסוכן מכס)
2. על פי פרט המכס של המוצר נאתר את התקן החל על אותו המוצר.
3. משמצאנו את מספר התקן החל על המוצר נוכל לבדוק איזה מהמסלולים מתאים למוצר אותו אנחנו מייבאים.  

• בקובץ שייפתח יש לציין את מספר התקן,
• לאחר ציון מספר התקן תופיע קבוצת הייבוא אליה משתייך המוצר אותו אנו בודקים.
• בפינה השמאלית התחתונה, נראה שמופיע מסלול התאמה לאסדרה אירופית או תקינה בינלאומית כן / לא 
• בפינה הימנית בתחתית הקובץ יופיע הסימן  + מסלול התאמה לאסדרה אירופית או לתקינה בינלאומית. הקשה על סימן ה + תציג את הפירוט הרלוונטי

באיזה אופן יתבצע שחרור טובין על בסיס אסדרה אירופית? 

לקודי הפטור שנכנסו לתוקף עם רפורמת ״לא עוצרים בנמל״ והמפורטים להלן התווסף קוד נוסף - קוד 65 - לשחרור טובין על בסיס התאמה לאסדרה אירופית.

קודים עיקריים עבור פטור

קוד 60 - שידור קוד 60 על ידי סוכן המכס יכול להתבצע אך ורק כנגד הצהרת היבואן ובתנאי שיש בידי היבואן תיק מוצר. לא נדרשת בדיקת משלוח  ולא נדרש אישור הממונה. הקלדת הקוד מהווה למעשה הצהרה מטעמו של היבואן כי הטובין עומדים בדרישות חוקיות הייבוא

קוד 61 - מיועד לייבוא טובין המיועדים לייצוא.

קוד 62 - מיועד לייבוא טובין המיועדים למחקר ופיתוח. על מנת לשחרר טובין בקוד מחקר ופיתוח על היבואן לעמוד בתנאים מסוימים שנקבעו. לא כל חברת הייטק שבפועל מבצעת מחקר ופיתוח בהכרח תוכל לשחרר טובין בקוד 62.

קוד 63 - מיועד לטובין עליהם התקן לא חל (תל״ח)

קוד 64 - מיועד לשחרור טובין המשמשים כדוגמאות ואינם מיועדים לשיווק והפצה

קוד 65 - מיועד לשחרור טובין על בסיס התאמה לאסדרה האירופית.

שחרור בקוד 65 מחייב גם הוא אחזקה של תיק מוצר כמו גם קודי השחרור האחרים. אינו מחייב תעודת בדיקה בתיק המוצר מאחר והיבוא הוא לא במסלול תקינה אלא במסלול אסדרה אירופית. מחייב הצהרת היבואן. הצהרה כללית למדי האומרת כי לא ידוע לו על ליקוי העלול לפגוע בתקינות המוצר או באיכותו, לא ידוע לו על אי תאימות לאסדרה האירופית וכי הוא מתחייב לעקוב באופן שוטף אחרי מידע רלוונטי בדבר הטובין.

עבור טובין מקבוצה 2  נדרשת בנוסף אחת מההצהרות שלהלן: הצהרה על שיווק המוצר כדין במדינות האיחוד האירופי, Declaration of conformity   / Compliance Declaration Of  מטעם היצרן, הצהרת היצרן כי המוצר עומד בדרישות האסדרה האירופית החלות עליו.

מה הן ״קבוצות תקינה״?

דנו רבות במאמר זה בקבוצות התקינה השונות. כל המוצרים אשר חל עליהם תקן רשמי חולקו לארבע קבוצות לפי רמת הסיכון שבהם (ר׳ פירוט כאן). תיק מוצר נדרש בכל הקבוצות.

קבוצה מספר 1:

מוצרים בעלי רמת סיכון גבוהה יותר. חייבים בבדיקה של מעבדה מקומית. חייבים בבדיקת דגם ובבדיקת משלוח.

קבוצה מספר 2

טובין שרמת הסיכון בהם היא בינונית. נדרש אישור דגם והצהרת היבואן על התאמת לדגם שאושר ועומדים בדרישות התקנים הרשמיים החלים עליהם.

קבוצת מספר 3

טובין שרמת הסיכון בהם היא נמוכה, נדרשת הצהרת היבואן על התאמה לתקן הרשמי החל עליהם. 

קבוצה מספר 4

מוצרים המיועדים לתעשייה. שחרור טובין אלה לא מותנה בקבלת ״אישור עמידה בדרישות הממונה על התקינה לשחרור טובין מיובאים״ או ״אישור שחרור תחת התחייבות״.

לסיכום, חשוב מאד לזכור כי הרפורמות השונות בתקינה מנוהלות על עקרון ״המקל והגזר״. ״הגזר״ הוא הקלות והמהירות בה ניתן לשחרר טובין להם יש דרישת תקן והחיסכון המשמעותי בעלויות. ״המקל״ אלו הסנקציות החריפות מאד גם הכספיות וגם המנהלתיות  כנגד יבואן שיפר את האמון.